הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול ציינו את יום הנשים הבין-לאומי בכל רחבי העולם. בישראל ציינו את היום הזה בצורה עגומה במיוחד, עם אפס – מספר שיא – אפס מנכ"ליות במשרדי ממשלה, עם שתי מפלגות חברות בממשלה שלנשים אסור להיבחר אליהן, עם שלוש נשים שנרצחו רק בחודש ינואר, ועם 46 נשים שנרצחו בשנה שעברה בזמן שהממשלה הזו מכהנת.

בשבוע שעבר הלכתי לבקר במקלט לנשים במעגל האלימות שנמצא באחד המקומות בארץ. במקלט שביקרתי בו יש מקום ל-13 נשים ממעגל האלימות. אנחנו אחרי שנתיים וחצי של מלחמה ממושכת עם שבוע של אירועים קשים במיוחד, מלחמה קשה מאוד עבור העורף, ובמקלט הזה יש רק חמש אימהות עם ילדיהן – לא כי אין צורך, לצערי לא כי נעלמו הנשים ממעגל האלימות בישראל, אלא להפך, מצבן רק הורע והועמק. אבל מדינה שיוצאת למערכות כל כך ממושכות וארוכות של מלחמות ולא יכולה לדאוג לעורף שלה, לא יכולה לאפשר לעצמה לצאת לכאלה אירועים. לא יעלה על הדעת שמדינת ישראל יכולה לחסל מנהיגים 10,000 ק"מ מכאן, אבל לא יכולה לדאוג לקמפיין לאזיק האלקטרוני.

2,000 ק"מ? תודה רבה, חבר הכנסת, 2,000 ק"מ. אבל פה אצלנו המקלטים ריקים. אני לא יודעת אם אתם מבינים כמה זה משמעותי שנשים שבמאבק האלימות ירדו למחתרת ולא מסוגלות להגיע. זה מסביר לכם את הנתון של 46 נשים שנרצחו.

פגשתי שם מישהי בשם שירה. זה שם בדוי שלה. היא הייתה עם תינוק קטן על הידיים, וכשהיא הרימה אותו – כי הלכנו ביחד באזעקה – נחשפו הזרועות שלה עם דקירות חמורות על הידיים. היא הובכה לרגע והיא אמרה לי: חברת הכנסת – והיא משכה מהר את השרוולים שלה. היא אמרה שבעלה ניסה לרצוח אותה פעמיים. היא רק בת 20, ויש לה ארבעה ילדים. תעשו את החישוב בעצמכם. מה יש למדינה לתת לה כמענה? כלום. זה יום הנשים בישראל.

אחר כך אנשים כותבים פה: יום האישה שמח. א. זה לא יום האישה – זה יום הנשים. בכל העולם זה נקרא נשים. פה מפרידים את זה כאילו זה משהו אינדיבידואלי של כל אחת. לא, זה קבוצה מובחנת עם סולידריות ומאפיינים שמאופיינים רק לה, אבל עצם הפיצול הזה ביניהן זה חלק של מדיניות ממשלה לפרק את הצורך בשיח עבור הנשים.

ואני רוצה להגיד עוד משהו אחד. אני ביקרתי בשבוע שעבר בהרבה מאוד מקומות של צעירות וצעירים בסיכון ושל אנשים עם מוגבלויות. המצב של העורף קשה ביותר. לא ייתכן שממשלה כל היום מדברת על כמה חשוב שהעורף יהיה חזק וכמה החוסן החברתי חשוב, אבל לא לוקחת בחשבון שצעירות וצעירים בסיכון עם פוסט-טראומה מורכבת לא יכולים בלילה לקום מהאזעקות למקלטים, וגם אם הם נמצאים במסגרות חוץ-ביתיות, המדריכים לא יכולים לבדם לקחת אותם למרחבים המוגנים. הם צריכים עוד תקינה, הם צריכים כסף.

אתם מתכנסים פה היום להעביר סמכויות – אלוהים יודע על מה, כי אין שר פנים. אז תמנו שר פנים. אם אין שר פנים, אז אל תצאו למלחמה. אם אין שר רווחה, אם אין שר בריאות, המדינה הזאת בפשיטת רגל, והראשונות להיפגע מזה זה נשים ואוכלוסיות המוחלשות.