הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה באודיטוריום הנכבד, יש לי שני נושאים חשובים לדבר עליהם: האחד זה הדבר שאנחנו עושים כרגע, וזה העברת הסמכויות, הקומבינה של הקומבינה. זה התחיל לפני חודשיים, שהעברנו סמכויות, עוד פעם מעבירים. למה בעצם הכנסת התכנסה? למה התכנסה כנסת ישראל היום? לא כדי לדון במצב של אנשי המילואים, אפילו לא כדי לדון במצב של אנשי הצפון. לא. היא התכנסה כדי להעביר לביבי עוד סמכויות, כשהוא בכלל לא מעוניין וגם אין לו זמן להן. אבל אין ברירה, צריך לשחרר לחץ, מה שנקרא. רוצים שדרעי יהיה בשלט רחוק, מה שנקרא? אז נעביר לביבי עוד סמכויות. על זה כנסת ישראל הביאה בגיוס מלא.

רק שתבינו, ניסיתי אתמול – בכל זאת, אנחנו תחת הנחיות קשות של פיקוד העורף – ניסיתי להגיד: אוקיי, תביאו רק את תעודות הזהות, את יודעת, את אחראי מחוז צפון – לא, מאוד מאוד חשוב להעביר את כל הסמכויות בזמן מלחמה, למרות שרוב הסמכויות אין להן שום קשר למלחמה. אבל אם אפשר קצת קומבינות, ואם על זה לגייס את כל כנסת ישראל, אז בבקשה, תבואו, תגיעו לפה, תתייצבו ותצביעו. בשביל זה הגעתם לכנסת, חברי הכנסת, בשביל להעביר לביבי סמכויות שהוא לא מעוניין בהן.

הרי בכל עולם נורמלי היו ממנים שר פנים. הינה, נבו, אני רואה שאתה פה, למה אתם לא ממנים שר פנים? הינה, אני אומרת לכם כמרכזת האופוזיציה: תביאו מינוי של שר פנים. תביאו מינוי של שר פנים. אנחנו במלחמה. היינו עכשיו בדיון בוועדת העבודה והרווחה על מיגון של קשישים, של בעלי מוגבלויות. אין שר פנים, אין מדיניות. אין.

שר הרווחה שולח אותי לשר התיירות. אה, גם אין שר רווחה. ושר הרווחה הוא בעצם שר התיירות, ואני רואה שהוא כל כך עסוק, שהוא יושב בבית ומזפזפ בשלט בין 12 ל-14. יש לי לפחות חמישה שרים – הינה, אני רואה שאתה מקשיב לי – יש לפחות חמישה שרים שלא עושים כלום. הינה, אני אומרת לך. לא עושים כלום. לא, אין להם עומס, מה שנקרא. תן לו להיות שר פנים. למה אתה מעביר סמכויות לביבי, כשהוא בכלל לא רוצה אותן? אין לו זמן אליהן, הרי הוא בקבינט, הוא עסוק, הוא מנהל מלחמה. הוא מנהל מלחמה, אז עכשיו אתם מעבירים לו סמכויות שהוא בכלל לא יתעסק בהן? למה צריך את הקומבינות האלה? תמנו שר פנים למדינת ישראל, שיקבע מדיניות, שיסייע במיגון של קשישים, של אנשים עם מוגבלויות. תפסיקו כבר עם הפרטץ' הזה.

ואפרופו שרים מובטלים, אפרופו שרים שלא עושים כלום, אני לא יכולה שלא להתייחס לנסיעה של השרה שבכלל אחראית על הקשישים במדינת ישראל, היא השרה לשוויון חברתי. היא אמורה לתת פתרונות מיגון. מה היא עושה מרוב שהיא משועממת? תקשיב. אין לה מה לעשות, אז היא טסה לניו יורק. בשביל מה? בשביל לדבר על יום האישה הבין-לאומי באו"ם. קודם כול, מה לך ולארגוני הנשים? מתי בפעם האחרונה פגשת ארגון נשים? מתי בפעם האחרונה דיברת על פמיניזם? על נשים? על זכויות נשים? מתי פעם הבאת חוק שקשור לנשים? לא רלוונטי. היא נוסעת לאו"ם.

אני רוצה להגיד לכם, ב-15:30 – לא תאמינו, הטכנולוגיה קיימת – אני עולה לזום מול מועצת אירופה. אני ראש המשלחת של הכנסת למועצת אירופה. הוא מינה אותי, אני חושבת שבקטע הזה אנחנו רואים עין בעין. לא תאמין, אני עולה בזום. בזום. לא נוסעת לשום מקום. אגב, גם אם היו אומרים לי, לא הייתי נוסעת, כי אנחנו במלחמה. ומי שטס ומי שיוצא, הבנתי שזה בעיקר בעיקר מקרים דחופים הומניטריים. מה דחוף לה לנסוע ולקחת את כל ה-entourage שלה? ועוד הלכה בלי קיזוז. מה זה? זה משהו חדש אצלכם בממשלה? כי הרי שנינו יודעים – אני רואה שאתה מסתכל עליי, גם עליזה – שאף שר בממשלת ישראל לא יוצא משטח מדינת ישראל בלי קיזוז. בלי קיזוז לא מכרטסים אותו, נכון? אל תענה לי, אתה יודע שאני צודקת. אבל היא נסעה בלי קיזוז, בזמן מלחמה, כשהיא אחראית על השוויון החברתי – כלומר לא רק נשים, אלא גם קשישים שהם חסרי מיגון. שני דברים: 1. אני מאוד מאוד מקווה שתדעי להגיד משהו על נשים, כי את לא בקיאה בתחום; 2. הינה, אני אומרת לך, ושזה יהיה ברור, אפשר לעשות את זה גם בזום, אפשר לעשות את זה גם – הטכנולוגיה קיימת. היא קיימת. והיא נסעה על חשבוננו, על חשבון משלם המיסים, לשבוע. לשבוע. תודה רבה. שתישאר שם.