קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לפנות לממשלת ישראל ולדרוש ממנה לעשות חישוב מחדש בנושא הנחיות פיקוד העורף. זה לגמרי בידיים של ממשלת ישראל. מיהרו לפתוח את המשק, דרשו מאנשים לחזור לעבודה, ואני חושבת שבמצב שאנחנו נמצאים כרגע, זה חיפזון מהשטן, זה חוסר אחריות. אנחנו רואים שמאז שקיבלו הנחיה שאנשים צריכים לחזור למקומות עבודה – ואנחנו רואים את זה אתמול והיום – עלה המחיר בנפגעים. כל עוד היו הנחיות יותר קפדניות, ראינו שהאנשים הם אזרחים שומרי חוק. אבל עצם זה שפתחו את המשק, חייבו אנשים לצאת למקומות עבודה בלי לקחת בחשבון מה עומד מאחורי זה – כבר היום ואתמול אנחנו רואים את המחירים. זה פשוט חוסר אחריות, וזה רצון לנוע קדימה בלי להסתכל ובלי לעשות חשבון ועבודה רצינית מאוד.
אני רואה עכשיו שפיקוד העורף האריך עכשיו את ההנחיות לעוד 24 שעות. אפשר לקיים את הפעילות במקומות העבודה בתנאי שיש שם מרחב מוגן. ואללה, יופי. מישה שאל איך להגיע לשם? מצוין. בואו נדבר, לא על הילדים הקטנים, לא על הקשיים, לא על מצב רגשי, נפשי, של אנשים. מצוין. אפשר לקיים פעילות במקום שיש בו מרחב מוגן. ואללה. פקקים, כבישים. אני מאמינה שיש פה באולם אנשים שחוו את האזעקות באמצע הדרך – כיף לא נורמלי, נכון? כשאתה שוכב שם תחת אזעקות על הכביש. ואם זה באמצע פקק, ואם הרסיס נופל על רכב – ההשלכות ברורות.
אתמול נבחר מנהיג חדש באיראן - -
- - מה אתם חושבים? אתם חושבים שהם ישבו עכשיו בחיבוק ידיים? שאיראנים הם – איך אמר פעם ראש הממשלה על החמאסניקים? טרוריסטים בכפכפים. גם הם לא היו טרוריסטים בכפכפים. כולנו זוכרים מה היה פה ב-7 באוקטובר.
אחר כך אמרו לנו שחיזבאללה כבר לא קיים יותר. כולנו רואים מה קורה עם חיזבאללה. אני מדברת עם אנשים בצפון. הם בכלל בהיסטריה מההנחיות האלה. דרום, מרכז וירושלים עוד איכשהו, למרות שגם כן זה בלתי אפשרי בנסיבות האלו. בצפון הם פשוט לא מבינים איך לחיות עם זה.
מאיראן יש התרעה, מלבנון אין התרעה – יש לך דקה וחצי למצוא מרחב מוגן. אפילו שניות. אני חותרת לסיום, אדוני היושב-ראש.
אני קוראת לממשלת ישראל לעשות הערכת מצב מחדש, לחזור בה. אני מבינה את ההשלכות, אני מבינה שאם סוגרים את המשק – וצריך לסגור את המשק – זה יעלה כסף, כי צריך לשלם פיצויים לעובדים, לעסקים, לכולם. אבל שום כסף לא שווה חיי אדם וסטרס לציבור. יש הרבה מאוד אנשים שלא צריך היום, הם לא חיוניים; הם יכולים לעשות את העבודה שלהם מהבית. ברור לי שיש בתי חולים, כוחות ביטחון ודברים חיוניים שחייבים לתפקד, וככה זה היה בימים הראשונים של המלחמה. כל השאר צריכים להישאר בבית – זה מוריד סיכונים, זה עושה יותר רוגע בציבור, ושאני לא אדבר על משפחות עם ילדים קטנים. גם ילדים לא קטנים – בוא תשאיר לבד בבית. אנשים מבוגרים שנכנסים לסטרס, ואתה צריך לעזור להם להגיע למרחב מוגן. אנחנו כולנו פה במין כזה – אנחנו כולנו לא במצב הכי טוב שהיינו יכולים והיינו רוצים להיות בו.
שוב, איראן זה אויב מר, זה אויב חזק, זה אויב אכזרי, ולא צריך לזלזל. הזלזול הזה עולה בסוף בחיי אדם. והחיפזון הוא מהשטן. שוב, תשנו את ההנחיות, תחזרו אחורה. עוד לא סיימנו את המערכה.
499 מילים של יוליה מלינובסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.