הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, אדוני היו"ר. חבריי חברי הכנסת, קודם כול, לא כהרגלי, אני דווקא שמח על הכינוס הזה של הכנסת, כי בזמן שהפעם דווקא האויב מובס ומותקף, אנחנו יכולים להתכנס פה ולנהל אורח חיים - - -

בסדר, עזוב, זה לא מפריע. לי זה לא מפריע.

אוקיי, אז אני אחכה.

מה יש בזה? אין בזה כלום.

כל הפוקוס ירד, אני אפילו לא יודע מה אמרתי. טוב, נעשה את זה שוב.

לא, לא, לא. אז אני - - -

שלא כהרגלי, אני דווקא שמח לעמוד פה היום.

אז אני אגיד לכם מה, אני שמח להתכנס פה היום, כי אני חושב שלתמונה הזאת יש באמת תהודה שהיא צריכה להיות תהודה חזקה: מדינת ישראל מתנהלת כמו שצריך. כרגע מתנהלת, אומנם בהגבלות, אבל כמנצחת גדולה, וגם הפרלמנט הישראלי עובד. ואם נדבר רגע על הנושא שבפנינו, שאפשר לקרוא לו: אנא, החזר את ארבל, אז הינה ארבל גם במקרה יושב מולי. אני לא מבין את האירוע הזה של כל פעם לקחת סמכויות משר הפנים ולהעביר לראש הממשלה. הרי יש פסיקה שאומרת: אי-אפשר למנות את נתניהו לראש ממשלה בגלל כתבי האישום. כולנו מסכימים על זה.

לשר. כולנו מסכימים על זה, הוא מסכים על זה, הבית יודע, כל העולם יודע את זה. עכשיו, מה הם עושים? עושים את ארבל בסלמי. היה שר פנים טוב. הוא יושב פה.

מצוין.

הוא יושב פה. מה ההבדל בין שיטת הסלמי הזו לבין פשוט לקחת שר פנים ולתת לו להיות שר פנים? מה זה נותן? את מי זה משרת? אני אגיד לכם גם כמה המצב אקוטי. משרד הפנים כרגע, למרות שיש מנכ"ל מצוין, על שלוחותיו, צריך את השר, כי צריך לחתום על תקנות, ועוד מעט יהיו לנו דרכונים.

אין עם מי לדבר.

צריך לחתום על דרכונים. צריך לעשות הרבה מאוד דברים שרק שר יכול לעשות. ומה לעשות? במדינת ישראל, בשיטת הסלמי הזו – כן, השר מרגי?

בגלל זה אני אומר, אני מדבר מעליו. אמרתי, מנכ"ל מצוין – לא הקשבת. עכשיו, במדינת ישראל, שיטת הסלמי לרוב עובדת. פה זה לא יעבוד. זה גם לא יעבוד במשרד הבריאות, זה גם לא יעבוד בהרבה מאוד משרדים.

ואם אנחנו כבר מדברים על שיטת הסלמי, בואו נדבר על הקלת ההנחיות של פיקוד העורף במוסדות לימוד. האם יש – אני לא יודע כמה הורים, כמה ילדים צעירים יש פה לחברים, למי שיושב פה – האם באמת יש פה הורים שישלחו את הילדים הצעירים שלהם עכשיו למוסדות חינוך, אחרי היום? היום, שדווח שבמוסד חינוך בעיר במרכז הארץ גג התמוטט מרסיס. מי הולך לקחת את הצ'אנס על הדבר הזה בגלל שלמשרד האוצר אין מספיק כסף לפצות את השוק?

והבדיחה השנייה, הורה אחד יכול לבחור ללכת לעבודה בזמן שההורה השני יישאר בבית. זה לא עובד. במציאות של החיים, בעולם שלנו, אין אפשרות לעשות דבר כזה. אין אפשרות שעובד אחד יישאר בבית והשני יצא לחל"ת. זה אומר ששני עובדים איבדו את הפרנסה. ויותר גרוע מזה, אם יש לך עסק עצמאי, אז אכלת אותה במדינת ישראל. לא יודעים מה קורה עם העובדים, לא יודעים מה קורה עם הפיצויים, לא מדבר בכלל על מלאים שאין מה לעשות איתם. כרגע מדינת ישראל היא באיזשהו לימבו, שבעלי עסקים – ואני אומר לכם, אתם יכולים לראות את הטלפון שלי רק מהיום –בטראומה, בטראומה, ממה שקורה פה עכשיו; כי אף אחד לא עומד ואומר לכם: מגיע לכם 1, 2, 3, 4; תעשו 1, 2, 3, 4. אז הם מאלתרים והם מפסידים. ושוב אנחנו נראה קריסות ופשיטות רגל של הרבה מאוד עסקים שלא היו צריכים לפשוט רגל - -

- - כי אין מי שיעמוד פה ויגיד מה מותר להם ומה אסור להם. משפט אחרון, אדוני. אני קורא מפה, וגם אמרתי לו את זה היום, ליו"ר ועדת הכלכלה, לכנס דיון דחוף בזכויות בעלי העסקים, שידעו מה הם הולכים לקבל. בלי ודאות, אי-אפשר לנהל כלכלה. תודה.