קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול התעוררנו ליום שבו שמענו שראש הממשלה נתן הנחיה לבטל את הדיון בחוק הפטור מגיוס בכנסת, ואמר לחברי הקואליציה ולשריו: דברו רק על הפצ"רית. דברו על הפצ"רית ועוד על הפצ"רית ועוד על הפצ"רית. תתדלקו על השנאה. אין ולא היה כפרשת הפצ"רית.
כולנו ראינו איך הדבר הזה הסתיים, כשמדינה שלמה עצרה את נשימתה עם רגשי אשם – לחלק מהאנשים, לא כולם – לאן המקומות האלה, לאילו מקומות הגענו. ואני מדברת על זה בכוונה, אדוני היושב-ראש. בטקס יום הזיכרון – – –
אני עוצרת ואני לא אסתפק בארבע שניות. אני לא אסתפק בארבע שניות.
אבל היא מפריעה לי, אבל היא מפריעה.
דברו על הפצ"רית ועל הפצ"רית ועל הפצ"רית ושוב על הפצ"רית. יושבת פה אחת שלא יכלה להתאפק עד שתהיה אפילו תשובה אם היא בין החיים. היה לה דחוף להמשיך ולפגוע בבן אדם אחר שהיא לא מכירה בכלל.
אימא לילדים. זו מי שמטיפה לנו מוסר. ואני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, מדוע – –
אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, שמחול השנאה המתוזמר הזה הוא בדיוק הקוזק הנגזל. הרי מדובר באמת בממשלה הכי קרימינלית שידענו, אבל סוף-סוף הם מצאו איזו פרשה קרימינלית להתלבש עליה.
בואו נדבר על הלילה, מה קורה כאן היום, בערב זיכרון, 30 שנה לרצח יצחק רבין. כמה מילים על אחדות, על אחווה, על שלום, אבל מה קורה כאן בערב הזה? הממשלה הזו, אדוני היושב-ראש, במרוץ נגד הזמן לשינוי אופייה הדמוקרטי של המדינה לפני תחילת הבחירות. כבר העבירו חקיקה, בשלבים שונים, של ריסוק הרשות השופטת. שומרי סף, פקידים, החובה לשמור על החוק – הכול הפך כבר להמלצה בלבד. והערב אנחנו בדיל חדש – דיל בין החרדים לבין הממשלה. פוגעים – הגענו לתקשורת החופשית, והשלב הבא יהיה, אדוני היושב-ראש, כללי הבחירות. מעבירים חוק שנקרא רפורמה בתקשורת, ומחר ידונו בחוק העמותות.
ואני אומרת לך, אדוני היושב-ראש, אני קראתי את חוות הדעת המשפטיות שמלוות את שני החוקים האלה כאחד. מדובר בחוות דעת חריגות ממש, שקובעות שיש כאן כשלים חוקתיים כבדים; פגיעה רבה בחופש הביטוי, שיורדת לשורש הדמוקרטיה; הפיכת חברות החדשות הישראליות לפגיעות ללחצים פוליטיים וללחצים של בעלי הון; השפעה, בעצם, על זכות של הציבור לדעת; התעללות בעמותות של החברה האזרחית במדינת ישראל. ובואו נדבר גם – – –
תודה. ובואו נדבר גם על הביזה שמתרחשת בוועדת הכספים היום ומחר. פשוט כבר התרגלנו לזה: עוד 141 מיליון שקלים למשרד של סטרוק, עוד כספים לזהות ולתרבות יהודית, כשאין מספיק כסף כדי לטפל בשיקום הנפשי של הפצועים ושל החיילים. ואני חושבת שבסוף אנחנו נמצאים בפער מאוד גדול, אדוני היושב-ראש, בין המעשים לבין הדיבורים.
אז מה הפלא? מה הפלא שהקואליציה הזו באמת מקרקרת מהבוקר עד הערב ומדברת נגד אחרים, נגד הפצ"רית? הפרשה חמורה, הפרשה תיחקר, אבל אתם הרי לא תרפו גם כשמדובר בחיי אדם.
אז אנא, תשמרו על מה שיוצא מהפה שלכם, כי מילים הורגות, כי מילים הורגות, ואני מציעה שאתם תיבחנו במעשים, לא בדיבורים. תודה רבה.
459 מילים של אורית פרקש הכהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.