קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כן. אין לתאר. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אין לתאר. שר שבאים לדבר איתו על שני תיקים, על המעצר שכולכם ראיתם של שני הילדים, אז מה הוא אומר לי? את דפוקה ואת טיפשה. בחיים לא ראיתי הידרדרות כזאת של שר.
תגיד, אין לך בושה? איזו רמה. אתה תקרא לי טיפשה ודפוקה? מה אתה חושב, שאתה מה? תהתל במי? אתה פעם אחת לא עשית ישיבה אצלך בלשכה, פעם אחת, בכל מה שקשור לאלימות משטרתית. ידעת לעלות, להגיע לוועדה, לסתום לכולם את הפה, אבל לרגע לא להציג בתוכנית שלך את האלימות המשטרתית והפרופיילינג כלפי יוצאי אתיופיה. אז קודם כול, תתבייש לך. אתה לא מפחיד אותי. מי אתה בכלל שתדבר ככה לנשים? בטח לחברת כנסת. עלה לך השתן לראש, ואני לא אוהבת לדבר ככה, אבל עלה לך, אדון בן גביר.
עכשיו לענייננו. הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות) – אני לא מבינה, לאן אנחנו רוצים להגיע? אתם לוקחים את מדינת ישראל ופשוט הופכים אותה פרוסות-פרוסות. הרי אנחנו מבינים שגם בעניין הזה, בסופו של דבר, כשרוצים לבוא ולומר שגם בעניינים אזרחיים, חבר הכנסת סגלוביץ', יהיה ניתן לדון – בהסכמה אומנם, כן? זה נראה יפה – בעניינים כלכליים, אתה יודע מה זה אומר? בתי דין רבניים, מוסלמים ילכו לשרעי, מיליון מוסלמים לשרעי, מיליון חרדים לבתי הדין הרבניים, וכל היתר ילכו לבתי המשפט האזרחיים. משמע, זה להפריט את המדינה. ברור לנו שהפסיקות לא יהיו אותן פסיקות. ברור לנו שהדין לא יהיה דין אחיד. שלא לדבר על מה שאמרה כאן חברתי חברת הכנסת בן משה, שאמרה באופן מפורש: באיזה עולם נראה לכם שאנחנו ניתן למיליונים להידון במקום שבו אין אישה שיכולה לשבת על כס השיפוט והדיינות?
עכשיו, אני אומר לכם, האם בעולם שבו היו אומרים ששחורים לא יכולים לשבת בכיסא הדיינות והשיפוט, האם בעולם שהיו אומרים שרק בלונדינים יכולים לשבת בכיסא הדיינות והשיפוט – האם אנחנו היינו מוכנים להסכים לדבר הזה? לא די בכך שאנחנו יודעים שנשים לא אחת מודרות, מופלות, ויש פסיקות שערורייתיות כמו שאני שמעתי השבוע מאחד הבחורים הצעירים שביקרו בכנסת – אימא של חבר שלו הגיעה לבית הדין הרבני וביקשה להתגרש בגלל שהוא אנס את הילדים, ואמרו לה: זו לא עילה מספיק טובה לקבל גט.
עכשיו, אתם תחליטו על מה אתם רוצים להצביע: להרוס את המדינה הזאת ולקחת אותה למקום של הידרדרות, וכמו שאמרתי, להפוך אותה פרוסות-פרוסות, או אם אתם רוצים לדאוג למדינה הזאת לדורות. לסיכום אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אני אגיש תלונה נגדך, השר בן גביר, שקראת לי דפוקה וטיפשה. צר לי, אתה דופק את בני הקהילה, כי אתה רק רוצה להציג כמה אתה נלחם בטרור.
אבל לא מספיק רק להילחם בטרור – אתה תעזור לאוכלוסיות מוחלשות וליוצאי אתיופיה. ואפילו פעם אחת לא טרחת לדאוג שיהיה צוות חקירה מורחב בסיפור של הילדה היימנוט.
מה קרה? מה קרה שלזה לא יכולת להקפיץ את כל המשטרה כמו שהקפצת אתמול למצוא את הפצ"רית?
ולמה אתה לא יכול לעשות דיון אחד על אלימות משטרתית? אז אל תספר להם סיפורים. אני אישית אדאג לחשוף אותך ואת מי שאתה.
472 מילים של פנינה תמנו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.