קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, אתמול היו רגעי דרמות גדולים במדינת ישראל. אני אנסה שלא לדבר ספציפית על הנושא, אני אנסה לדבר מעל האירוע. אתמול ראינו בזמן אמת אנשים שמזמן איבדו את היכולת להיות בני אדם. ראינו את גיא לוי , דובר הליכוד, אומר: כל הטירוף שאנחנו רואים עכשיו זה תוצאה ישירה של שיבוש חקירה מטורף; ממשיך לינון מגל, שאומר: תנחומיי למחנה השמאל. אני רוצה להזכיר, זה בדיוק באותם רגעים שהייתה אי-ודאות אמיתית בדבר סיכון חייה של הפצ"רית. זה לא משנה בכלל מה היא עשתה או לא עשתה. אני בעד לחקור הכול. יש חשד – תחקרו; מישהו ביצע עבירה – תחקרו. מה שבית משפט יחליט, יחליט. אבל תראו איזה אובדן צלם היה פה אתמול באותן שעות. זה ממשיך לחברי כנסת שאומרים: זה הזמן לסגור את החשבון; לשר האוצר שבאותו זמן מאשים את השב"כ, את היועמ"שית, בשיתוף פעולה.
אני באמת שואל: מתי שכחנו להיות יהודים? מתי האנשים בבית הזה איבדו את החמלה לגמרי? אתמול באותו זמן כתב לי חבר – שלא מצביע לנו, מצביע לצד השני, יש לי הרבה כאלה, אני אוהב את כולם – כתב לי בחצי בדיחה, ועניתי לו, אמרתי לו: תשמע, אתה יודע, אני מתגעגע לתקופה שאנחנו יהודים, זה בדרך כלל קורה לפני החגים. בין לבין אנשים שכחו מה זה להיות יהודים בעולם הזה.
אז אני רוצה לומר לכם משהו. לגברת הזו יש שלושה ילדים קטנים שברגע אחד ראו את אימא שלהם הופכת מאלופה בכירה בצה"ל לאויבת העם. באותו זמן שהם לא ידעו אם היא תחזור הביתה, כן או לא, אנשים בבית הזה כבר הספידו אותה, תקפו אותה. איך? איך הלכתם לישון באותו לילה? מה אמרתם לעצמכם? טוב שמצאו אותה, לא טוב שמצאו אותה, ואז התחלתם עם תיאוריות קונספירציה.
והינה אני אומר מפה: עשתה מעשה חמור, לקחה אחריות; צריך לחקור את זה ואת כל השרשרת. אבל באותה המידה שאתם דורשים לחקור את השרשרת, לחקור את קבלת האחריות, כולם צריכים לנהוג בדיוק באותו הסטנדרט. גם האחראים ל-7 באוקטובר צריכים באותה מהירות לקבל אחריות, לבקש ועדות חקירה. לפעול בהתאם לאותו סטנדרט שקבעתם אתמול. אבל לצערי הסטנדרט הזה קיים רק בצד אחד. אתמול היה לכם יום חג. בזמן שחשבתם שאישה טבעה למוות, הצד הזה חגג בחוצות העיר. זה מה שקרה לעם ישראל.
אני רוצה לסיים בזה: אני אומר, זה לא יישאר ככה לנצח. אנשים טובים יגיעו לבית הזה, יגיעו לעמדות של הנהגה.
אדוני, אולי אתה תאהב את מה שאני אומר. יש לי מסר אופטימי בסוף. דקה אחרונה.
דקה אחרונה, אני רק רוצה לומר לך משהו. אתמול ישבתי עם חבר ששאל אותי איך נשפר את הדבר הזה, כי כולם איבדו תקווה. אז אמרתי לו: תקשיב, ביום שיהיו פה אנשים טובים בשלטון, זה ישתנה בחודש – –
– – כי אנשים טובים ששולטים במדינה יסיטו אותה למקום הטוב. לא עוד קיצוניים פסיכיים, אלא אנשים טובים, שיושבים שם, שאני מסתכל עליהם ואני אומר: הלוואי שאלו האנשים שיחזיקו בהגה. תודה רבה.
456 מילים של רון כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.