קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אתמול בערב מדינה שלמה עצרה את נשימתה. מדינה חבוטה וכואבת שעברה שבעה מדורי גיהינום בשנתיים האחרונות, שאין אסון שלא קרה לה – כל כך הרבה מוות, כל כך הרבה שכול, כל כך הרבה פצועים, כל כך הרבה בפוסט-טראומה – מותקפת על ידי עולם שלם; מדינה שצריכה רגע אחד של מנוחה, אזרחים שצריכים רגע אחד לנוח, עצרו את נשמתם כי הפצ"רית כנראה התאבדה. זה היה כמו תסריט הוליוודי. הכול היה שם: מכתב התאבדות – צ'ק; רכב דולק – צ'ק; לילה, חוף ים, טביעה – צ'ק. כל מה – – –
זה היה תסריט גרוע, האמת. כל מה שאפשר לדמיין כדי שהאדם שיושב בבית וצופה בטלוויזיה יחשוב שהיא שמה קץ לחייה היה שם. אלא שהבוקר אנחנו מקבלים מהמשטרה את הדיווחים מהחקירה, והמשטרה מתגבשת יותר ויותר לכדי המסקנה שזה היה ניסיון התאבדות מבוים.
הפצ"רית ביימה ניסיון התאבדות אחרי שנתיים שבהן כל כך הרבה ילדים יפים מפסטיבל נובה שמו קץ לחייהם כי הם לא יכלו לשאת יותר את הכאב; הפצ"רית ביימה ניסיון התאבדות אחרי שכל כך הרבה חיילי צה"ל קרסו ממראות הקרב, קרסו מהמוות של חבריהם, קרסו מהאימה שעיניהם ראו יום אחרי יום בלחימה האיומה בעזה; הפצ"רית ביימה ניסיון התאבדות כשיש בישראל כל כך הרבה אבות, אימהות, אחיות קטנות, נשים של חיילים וצעירים ששמו קץ לחייהם. הפצ"רית הזאת, בניסיון ההתאבדות המבוים והציני שלה, ירקה בפרצוף של כל משפחת השכול במדינת ישראל.
הדבר הזה בלתי מתקבל על הדעת. שיקול הדעת של האישה הזו מתחילת הפרשייה עד עכשיו הוא פשוט בלתי מתקבל על הדעת, ואני לא רוצה להגיד מפלצתי, פשוט מפלצתי. ואני רוצה לדעת מה יש בפלאפון שלה שלכבודו היא ביימה ניסיון התאבדות, שלכבודו הורים שכולים היו צריכים את הטריגר הזה בלילה, לפתוח את הטלוויזיה ולהיזכר באסון שאין אסון אנושי גרוע ממנו. מה היה בטלפון הזה שהיה שווה לה לביים ניסיון התאבדות ולהיות כל כך מבוישת אחר כך עם המעשה האכזרי, המפלצתי, הלא-אנושי הזה? מה בטלפון הזה היה יותר גרוע מהפארסה המבוימת הזאת?
אני אגיד לכם מה היה שם: חומרים על היועצת המשפטית לממשלה הגב' גלי בהרב מיארה. יש לנו פה שתי נשים שהגיעו לעמדות כוח בכירות – –
– – מגדלור של מוסר, זו שיחדה את זו וזו שיחדה את זו, ולשתיהן אין קו אדום, אין רחמים, אין לב. אני מצפה שהפצ"רית לפחות תשלם על ההון שניסיון ההתאבדות המבוים שלה עלה למשלם המיסים הישראלי, כי אם אין לה לב, לפחות מהכיס היא תרגיש את זה. תודה.
385 מילים של גלית דיסטל אטבריאן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.