קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עכשיו אני אעלה נושא קצת שונה. בערך לפני שבוע, שידורי קשת בערוץ 12 העלו סדרה בנושא "נוטוק", גלגול נשמות בראייה הדרוזית. אני רוצה להתייחס, כי נפלו הרבה טעויות שפוגעות בעדה הדרוזית. גלגול נשמות ביהדות הוא מושג מקובל, בעיקר בקבלה, והוא מהווה תהליך שנועד לאפשר לנשמה לתקן עוון ולהשלים משימות. גלגול נשמות באמונה הדרוזית הוא אחד העקרונות הבסיסיים בדת, והוא משפיע בצורה ניכרת על אורח חיינו והשקפת עולמנו. כמובן שהדרוזי גם זוכר חלק מחייו הקודמים, וזה מהווה נחמה על הצער על אובדן החיים.
מאחר שאנחנו ראינו את הסדרה הראשונה ונפגענו קשות, כתבנו ביחד עם פורום עורכי הדין הדרוזים בראשותו של ידידי סאמר עלי, ביחד איתי, מכתב לערוץ 12. כתבנו כך: ב-27 באוקטובר פורסמה הסדרה "נוטוק" בערוץ 12, שבה המפיק מציג אירוע שמתייחס לגלגול נשמות בעדה הדרוזית. במסגרת הנושא, שעיקרו קשור לאמונה דתית, נקשר נושא מביש, שהציג את העדה הדרוזית באור שלילי. הקשר בין האירוע הנדון בסדרה לבין מבריחי סמים והתנהגות עבריינית ועניינים הקשורים לנשים הוא מרחק שמיים וארץ. נדמה כי היצירה הטלוויזיונית הזו מטרתה להשחיר את בני העדה הדרוזית, תוך ניסיון לנצל את האמונה בגלגול נשמות אצל העדה כמנוף להעלות נושאים שהם בשוליים במטרה להשחיר את בני העדה בפרט ואת התרבות הדרוזית בכלל. אילו הייתה הכתבה עוסקת בנושאים עברייניים שבאופן ספציפי מתרחשים, לפי הטענה, בעדה הדרוזית, לא הייתה תרעומת על כך, אף על פי שהעדה הדרוזית אינה כזאת. אך כאשר נעשה הקשר הממנף נושאים מהאמונה הדרוזית כדי להציג אותנו באופן שלילי, מדובר בהפרה בוטה של כללי העיתונאות ואף תחקיר מגמתי שאין לו כל יסוד. לאור האמור, אבקשכם לפעול לאלתר להפסיק את האשמות השווא וההטחות, את דברי הבלע העולים מהסדרה והחורגים מההקשר הנדון של גלגול נשמות.
אדוני היושב-ראש, אם העורך היה מגיע לספרייה הלאומית כאן, הוא היה מגיע לספרים שהצגנו שם אחרי תחקירים של שנים רבות בנושא גלגול נשמות. אנחנו מעריכים ומכבדים כל עדה וכל אמונה. אנחנו נגד אמונה שכמובן מביאה לרצח עם, לג'יהאד, לקחת את החיים בידיים. אנחנו עדה עצמאית, עדה לא גזענית, עדה שמכבדת את כל הדתות והעמים. ברגע שאדם רוצה רק רייטינג ורוצה סקופ בעיתונות או בטלוויזיה הישראלית, זה לא רק מכוער – זה מסוכן וזה לא מכובד. תודה רבה.
346 מילים של אכרם חסון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.