קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל.
ציטוט: "למרות עבודתנו ללא לאות על הקפדה, חניכה וטיפול משמעתי, אנו נפגשים עם עשרות אירועים שבהם חיילינו מזומנים לחקירות מצח, אירועים שהאחריות על הטיפול בהם שייכת למפקדי היחידות. חקירות אלו מרפות את ידינו, פוגעות בסמכותנו הפיקודית – –"
" – – אירועים המתרחשים בזמן פעילות מבצעית תוך ביצוע המשימה ואף יותר בעת מלחמה". ההתערבות הזו, שאינה מידתית, של מצ"ח והפרקליטות, מסיבה נזק רב למוטיבציה בקרב הלוחמים והחיילים ופוגעת ברוח הלחימה, לזאת איננו יכולים להסכים.
את המשפטים האלה – רם בן ברק, שאלת על מי אני מדבר. את המשפטים האלו כתבו 51 מג"דים – יכול להיות שאת חלקם אתה מכיר, בטח בני גנץ מכיר, הרמטכ"ל לשעבר – 51 מג"דים, לפני שנה וחצי, להרצי הלוי, הרמטכ"ל, על מה שעושה להם הפרקליטות הצבאית ביחידות, על אירועים מבצעיים תוך כדי מלחמה.
עכשיו, הם לא זכו למענה, אבל אנחנו, את התשובה קיבלנו כולנו השבוע. לא מעידה חד-פעמית, לא הטעיה בתיק מסוים של חייל מסוים או יחידה מסוימת – תפיסת עולם, תפיסת עולם עם אמות מידה מעוותות של מושגי הצדק והאמת; תפיסת עולם שהביאה לפרשנות מופרכת, לעיתים מופרעת, של הדין הבין-לאומי.
כיוון שאתה נמצא כאן, חבר הכנסת גנץ, אני מזכיר לך את ישיבתנו בוועדת חוץ וביטחון. אמרתי ליפעת: את חיילת, איזה אמות מידה אלו? ולא על מה שפורסם; בזה, עכשיו אנחנו קולטים איזו עלילת דם ונזק וגלי אנטישמיות בכל העולם וסכנה ליהודים בכל העולם. אני מדבר על מה? על הסיכולים של טובחי אוקטובר, שהיא התעקשה שהם מוגנים; על הפרשנות המעוותת לדין הבין-לאומי מול השר גלנט, מול הרמטכ"ל הקודם, מול הרמטכ"ל. אמרתי לשר גלנט: תזמין אותה, תראה לה חוות דעת נורמליות. על תפיסת העולם.
שלטון אזרחי, החלטתם בקבינט, במוצאי 7 באוקטובר. השר בן גביר היה שם. החלטתם על השמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס. חודשים אנחנו בוועדה אומרים: מה עם השלטון האזרחי? מה עם ראשי הערים, 23, 25 ראשי ערים? מה עם האימאמים, הגבלסים? מה עם הוועדות? מה עם 500 מהנדסים בחמאס? כל אלו חיים היום.
הפצ"רית מתנגדת. המכתב של הפצ"רית בתחילת המלחמה – זוטי דברים. אף צבא בעולם לא היה מעז בכלל להעלות מכתב כזה באמצע מלחמה. שואל אותה גדעון סער בוועדה – ואחרים: איך את מעיזה באמצע מלחמה לפרסם דבר כזה? איפה נשמע דבר כזה בהיסטוריה הצבאית של העולם בכלל שמישהו פרסם בזמן מלחמה על החיילים, על שטויות וזוטי דברים? רק לעשות נזק לצה"ל, וזה עוד לפני הנזק העצום שהתגלה השבוע; התנגדות למצור, שוב, בניגוד לדין הבין-לאומי, בניגוד לאמנת ג'נבה.
המג"דים האלה ישבו אצלי במשרד – אני רוצה לומר לך, רם, קורע לב, טרגי, לראות מג"דים – –
– – לראות מג"דים שמוסרים את הנפש נמצאים אצלי במשרד במצב בלתי נסבל מבחינתם, בלתי נסבל.
הם בחזית מול אויבינו הרצחניים, ותוקעים להם סכין מתוך הבית, מתוך הפרקליטות הצבאית. עכשיו אני רוצה לומר דבר לסיום.
שני דברים, בעיניי, אנחנו צריכים לעשות היום: הראשון – פניתי לראש הממשלה. צריך מן הצדק, מן הצדק, לבטל ולעצור – –
אני מסיים. – – לבטל ולעצור את כל התיקים הללו שנפתחו על פי תפיסת העולם הזאת. דבר שני – זה לא רק עניין של מינוי, זה לא לנקות את האורוות, למנות את פלוני במקום אלמונית, זו תפיסת עולם, ואנחנו צריכים לבנות, גם בפרקליטות הצבאית, תפיסת עולם שמבוססת על יסודות הצדק – צדקת הדרך הציונית והמוסר שלנו, המוסר הישראלי. תודה רבה.
528 מילים של עמית הלוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.