הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ה–2025

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, השר, שמע, שאלת פה שאלה מצוינת.

כן, ואז השאלה היא למה. אני מבין, יש הרבה בעיות שהן פתירות, אני מסכים איתך, וברגע שיש על זה כיפה, יש התנגדות. מה שראינו כאן זה דוגמה אחת. עומד פה חבר הכנסת גפני, מציע הצעה ואומר: מה הבעיה? אם שני אנשים רוצים להישפט יחד, שיישפטו. מדורי-דורות היה קיים ככה בישראל. אני אומר לו: בבקשה, חבר הכנסת גפני, אם שני אנשים רוצים והם מסכימים, שיישפטו. למה צריך להכניס פה את המדינה?

מה זה קשור? כסף?

תן לי.

בבקשה.

אני שמח שאתה שואל אותי. עכשיו רק תיתן לי בבקשה לענות ואני אחבר את זה למה שדיבר פה חבר הכנסת מעוז. יש מדינה, זה כל העניין. אתה שואל שאלה אם יש מדינה, למה היא נותנת ככה, למה לא. ואני אומר לאייכלר, לחבר הכנסת גפני, ידידי – להבדיל ממי שמשתמש בשואה כל הזמן, ההוא: בבקשה, תחליטו, או שיש מדינה או שאין מדינה.

אני נכנס. נכנס חבר הכנסת מעוז לפניי, דיבר על הגיוס. אני אומר לחבר הכנסת גפני: יש מדינה? שבכל המוסדות שמקבלים כסף מהמדינה, לא רק בגיל 18 בישיבות ובכוללים, בגיל 14 ו-12, שיחנכו אותם לשרת את המדינה, שיהיה המנון, זאת שגפני רוצה שתשלם להם על דין תורה.

אני עוד שם בצד את הנשים. מה זה נקרא "אני שם בצד את הנשים"? נראה בקהילה חרדית שבה גבר שיש לו שכנה עם מכולת אחרת אומר: בואי נלך לדין תורה, ונראה אותה אומרת: לא, בוא נלך לבית משפט שלום או לעניינים אחרים. ברור שהיא לא תלך. אז על איזה שוויון?

אבל אם אני צריך להעלות משהו באמת על ראש שמחתנו, זה שעוד פעם ועוד פעם ועוד פעם חבר הכנסת גפני בא ואומר: למה שהמדינה לא תשלם את זה? תגיד, כשהיה דין תורה בפוניבז' או בליטא, הייתה מדינה ששילמה דין תורה? גם שם לא הלכו לצבא. אתם רוצים שהמדינה תשלם – תהיו חלק מהמדינה, אבל עד הסוף, ואחרי זה נדבר גם על בתי הדין הרבניים, ואז היושב-ראש יבין מה עשינו, איך הגענו לזה שכשאנשים רואים כיפה, כמו שאתה אומר, יש להם קודם כול אנטי. אני כואב את זה. אני הולך עם כיפה, אני הולך עם ציצית, ואני מכיר את התחושות האלה. אני עובד בזה כבר עשרות שנים, עוד לפני רצח רבין, ובטח אחרי רצח רבין. אבל חברי חבר הכנסת גפני, תעשה טובה, תבין את זה גם אתה. תודה.