הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ה–2025

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כבוד היושב בראש, כבוד חברי הכנסת, אני יכולה רק להצטער באמת שהשר יצא, כי חשבתי לעצמי, יהיו לו איזה פנינים להגיד. אבל באמת, כמה, כמה, כמה עוד העם הזה צריך לשמוע את הרמה הנמוכה הזאת, את ההשמצות. זה כבר עבר כל גבול.

די, שתקו כבר. להבדיל אלפי הבדלות, אני רוצה לדבר על האנשים, על האזרחים – – –

אפשר? תוסיף לי בבקשה זמן – – – הם לא יפריעו. אני רוצה לדבר על האנשים. ועכשיו אני אספר לכם – – –

גמרת? מתי הפריימריז? יש לכם תאריך? אז אנחנו נדע איך להתייחס. תירגעו כבר.

אם אין לכם – אין לנו פריימריז, וטוב, כי לא היו נכנסים אנשים כמוכם.

איזה מזל שאין לנו פריימריז, איזה מזל, אחרת כל מי שיש לו כסף וקולות – יושב פה בכנסת, ואנחנו רואים את הרמות בסוף.

שקלים, אין לך גם ככה לאן ללכת. תתחיל להירגע.

– – – האיש הכי טוב, הכי ישר, והלוואי שהיו יכולים לשכפל אותו במדינה, במקום המושחת שיש לו כתבי אישום, במקום השרה שם, שלא הולכת – – – בשביל זה אתה רוצה פריימריז? חתיכת חצוף. קודם כול תנקו את האורוות שלכם.

7 באוקטובר – כולכם לפח אשפה, ככה לאסוף אתכם. על מה אתם מדברים בכלל?

בושה – – – לצרצר הזה שם. הזיה.

דיברת על נורמות. יש רק צד אחד?

שקלים, כפרה, ממשאיות של זבל נהיה לי פה ראש ממשלה.

איך הוא אמר לי? כששאלתי אותו: שקלים, למה אתה תוקף את לפיד? הוא אמר לי: יש לי פריימריז. אז כן, יש לך פריימריז, זה לא מעניין.

בוא למכונת אמת – – –

מה זה הדבר הזה? מה זה הדבר הזה?

אני אתבייש? בוא נלך למכונת אמת. איך אני בשבילך? אתם פה רק – – – לא בשביל אזרחים.

עצרתי.

תתבייש אתה.

לא, אני לא מתביישת.

מי אתה בכלל?

מה עכשיו – – – לא הבנתי. אנחנו נתחיל מחדש, כי יש לי דברים חשובים לדבר, להבדיל.

מה כבר יש לו להגיד? טוב, כבוד היושב-ראש, אני אתחיל שוב. חבריי חברי הכנסת, אני עומדת כאן היום מתוך כאב על אזרחים, תושבים, ובמקרה הזה אני רוצה לדבר על תושבי שדרות והסביבה. אני אקרא לכם רק קטע קטן, חלק מההודעות שאני מקבלת: שמעי, עברתי כמו אונס עכשיו בוועדה הרפואית. לא ראיתי מחבל כזה, יותר מהפסיכיאטר שהיה.

ואני אקרא לכם עוד, אתן לכם עוד עובדות. ילד שעבר תאונת דרכים לפני עשר שנים, קיבל 30% על 7 באוקטובר. הפסיכיאטר רושם: תגובה קשה, דחק. אחרי שמונה חודשים הוא מתייצב בוועדה – אופס, קיזזו לו. עברה לו הפוסט-טראומה, לא היו לו מחבלים בבית, לחלק לא מתו ההורים.

תקשיבו ותקשיבו טוב, חבריי, מה שהולך בוועדות – ואני רוצה להבהיר, הטענה שלי לא נגד ביטוח לאומי. ביטוח לאומי מקבל החלטות, אבל לא יעלה על הדעת שרופא תעסוקתי יבדוק אנשים, יבדוק ילדים. עכשיו התושבים בשדרות צריכים ללכת לוועדת ערר או לוועדות בכלל ברמת גן. ואני שואלת: יש סניף ענק בשדרות, יש סניפי ענק באזור. מדוע האזרחים צריכים לנסוע כדי להיות בוועדה, גם בערר? ואם לא, יש לך את האפשרות בזום. ואני רוצה לשאול: בזום אפשר לאבחן ילד? ואני רק רוצה עוד להבהיר, אדוני כבוד היושב-ראש, תראה מה כתבו לי. השאלות שהם נשאלים בוועדות: למה אתם טסים לחו"ל? סליחה, אחרי 7 באוקטובר, לא רק שיטוסו – שיגורו בחו"ל. מה זה לשאול את השאלות – שאלות פרטיות, אישיות?

כרגע אין לנו שר, לצערי, עד שיהיה לנו שר. אבל אני קוראת מכאן להפסיק את השערורייה וההשפלה של התושבים. תושבי שדרות עברו כאוס בדיוק כמו כל הקיבוצים, ולא ייתכן שה-50% שלהם תוך שנה הפכו ל-20% או לאפס. תודה.