קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת וחברות הכנסת, פתאום מצאו אשם, אשם לכול, וזה סעיד חסנין. פתאום מצאו את השעיר לעזאזל, והוא נמצא בבית הסוהר כמה שבועות בגלל אמירות בטלוויזיה. ואני רוצה לשאול את כולם, את האנשים שנמצאים בבית, עם יד על הלב: עיתונאים שאמרו על עזה "ניצחון מוחלט זה להשמיד עכשיו את כל האזור, זה או הם או אנחנו"; עיתונאי שאמר "בעזה, כמו בעזה, גם בית ספר הוא לא רק בית ספר"; עיתונאי כמו אראל סג"ל, שאמר: "מי שרוצה רגיעה עם עזה טועה, צריך למחוק אותם עד הסוף"; עיתונאי שאומר ש"צריך להפוך את עזה למשחטה"; עיתונאי שאומר: "אין בעזה חפים מפשע"; עיתונאי שאומר "לשטח את עזה" – האם נעצר אחד מהם? האם אחד מהם נקרא לחקירה?
רק את סעיד חסנין. בגלל מה שאמר, או בגלל שהוא הכרוז של קבוצת בני סח'נין? הסתה נגדו או נגד הקבוצה שמייצגת את האוכלוסייה הערבית? וגם ממשיכים במעצר עד תום ההליכים. מעצר עד תום ההליכים קורה בשני מקרים: או שבן אדם הוא סכנה לציבור – האם מישהו יכול להאמין בכך? או שהוא עלול לשבש ראיות. הכול נאמר בפרהסיה, בטלוויזיה. והטלוויזיה פה – עצם הריאיון שלו בטלוויזיה נקרא מגע עם סוכן זר. אתם יודעים שאחד התנאים הבסיסיים של מגע עם סוכן זר זה דבר שנעשה בסתר ולא מול כולם, ועצם העובדה שאלפים ועשרות אלפים ומאות אלפים רואים אותו זה מוריד מעליו את הטענה של מגע עם סוכן זר, אז על מה הרדיפה הזו? אני קורא לכם לשחרר לאלתר את העיתונאי סעיד חסנין.
כבוד היושב-ראש, אני רוצה להזהיר מפני מה שקורה בגדה המערבית. למה המתקפה נגד הגדה המערבית עכשיו? האמת שזה די ברור. יש פחד שהרשות הפלסטינית תהיה גם בגדה וגם בעזה, אז רוצים לומר: מי שלא שולט על הגדה, לא יכול לשלוט על עזה. הרשות היא גרעין של המדינה הפלסטינית, ורוצים לחסל את הגרעין הזה, אז תוקפים בגדה ותוקפים בגדה ותוקפים בגדה. תגיד לי, בבקשה, למה המלחמה עכשיו על עזה? אני רוצה להגיד לך מה ההבדל בין המלחמה הזו למלחמות אחרות. בשנת 48' היה כמעט עם שלם שמח וכמעט עם שלם עצוב. בשנת 67' היה כמעט עם שלם שמח ועם שלם עצוב. במלחמה הזו אני רואה שני עמים מדוכאים, שני עמים שנמצאים תחת דיכאון.
הדבר השני שהמלחמה האחרונה הוכיחה לכולם, לכולם – שאין פתרון צבאי. אם אחרי שנה וחצי, שנה וחצי של המלחמה הארוכה ביותר והמייסרת ביותר, אין הישגים פוליטיים – יש הרג, יש פשיעה, עשרות אלפים, טף, ילדים, נשים, אבל אין מטרות פוליטיות, כלומר אין ניצחון צבאי. נתניהו, שהוא יודע זאת, במידה שהוא עוצר את המלחמה ומפסיק את המלחמה, הוא מבין שהוא יחזור לעם עם הפסד פוליטי. הוא לא השיג את המטרות הפוליטיות שלו, לכן הוא ממשיך, אם זה בעניין הטקטי הקטן של בן גביר ולא בן גביר, ואם זה העניין הטקטי היותר-גדול, שהוא יחזור עם הפסד. לכן הוא מספסר בדם של כולנו, של שני העמים וכל האזרחים, על המזבח של ההישרדות הפוליטית שלו. האנשים יוצאים לרחובות. אני קורא לאוכלוסייה הערבית לצאת לרחובות יחד עם כל האזרחים.
482 מילים של איימן עודה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.