קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כמה שתגיד. יש לי נאום לארבע שעות ועד עלות השחר, השר סער. אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת הישנים, אני אקדיש את הנאום הזה לחברי הרב אורי, רבו של אחד מהיישובים במרכז הארץ, ששאל בקבוצת הווטסאפ של הישיבה – אתה שומע, חנוך? על מה אנשים מפגינים בעצם? על מה אנשים יוצאים להפגין? אז הרב אורי, זה בשבילך, על מה אנשים יוצאים להפגין בירושלים ובערים אחרות בהמוניהם; בוא נגיד עשרות אלפים, נסכים על זה.
"על מה חרבה ירושלים", שאלו חז"ל. "לא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דיניהם על דין תורה ולא עבדו לפנים משורת הדין". מה זה אומר? דוגמה, סתם מהימים האחרונים. נכון, לממשלה, לראש ממשלה, יש בתנאים מסוימים סמכות לפטר את הרמטכ"ל, את ראש השב"כ, בתנאים מסוימים אולי גם את היועצת המשפטית – כל אחד. דרג נבחר. יש כזה חוק, אבל על מה חרבה ירושלים? על שהעמידו דיניהם על דין תורה, כי במציאות הדבר הזה יוצר כאוס. כאוס, כן, כאוס, לפטר שומרי סף באמצע מלחמה, אם אנחנו עדיין במלחמה; אני חושב שאנחנו עדיין במלחמה. זה כאוס. אנחנו מדברים גבוהה-גבוהה על משילות, אבל כל המשילות מושקעת בלהוציא את הזעם ואת התסכולים על הדרג המקצועי, שהוא השעיר לעזאזל. נכון, ראש השב"כ צריך ללכת. עכשיו? בסמיכות חשודה עם איזה פרשייה בלשכת ראש הממשלה? זה לפחות מסריח; יש שיגידו יותר מזה.
מה עם המשילות בצפון? אתה יודע, אמרו הפסקת אש זמנית, אבל ואללה, כמי שיושב בכמה פורומים כאן, החיזבאללה מתחמש. אז באמת אנחנו מתקדמים בצפון? אתם יודעים מה, נפתח משא ומתן. איזו צביעות. כל אלה שצעקו לפני שנתיים, גם היושב-ראש פה, על חתיכת כמה קילומטרים בים אי שם, משא ומתן על מים מלוחים – עכשיו אנחנו מנהלים משא ומתן על חמש נקודות בתוך לבנון, על 13 נקודות במחלוקת. אנחנו מנהלים את המשא ומתן הזה על אדמה, על הפסקת אש, מול החיזבאללה, גם אם אנחנו נקרא לו "לבנון" עד מחר, כי לכם מותר. לכם מותר הכול. איזה כיף זה להיות ימני היום, אה? גדעון סער, זה כיף. אתה יכול לעשות מה שבראש שלך. במיוחד הציבור שלך אוהב את זה.
59 חטופים בעזה, ואנחנו כמעט חודשיים בהפסקת אש, ואני שמח על הלחץ הצבאי שמופעל עכשיו בעזה. אני חושב שהוא נכון, אם הוא יוביל לשחרור החטופים. אבל מה קורה? מה, אנחנו עיוורים? נתניהו מפטר ומעיף את כל האשמים האחרים – אני מדגיש: לא את החפים מפשע – את האשמים האחרים באסון 7 באוקטובר, ומנער מעצמו כל אחריות. מנקה את עצמו. בולם בגופו, כמו שהוא עושה במשך 15 שנות כהונה, הקמת ועדה ועדת חקירה ממלכתית, זו שקמה בשבריר הרגע כשלא הייתם בשלטון. היא הגיעה אליו אבל לא אמרה: אתה חייב ללכת. היא רק מצאה אותו אחראי. אז הוא נאחז בכיסא.
כן, בסרביה עכשיו הציבור יוצא להפגין. מה לעשות? השלטון שם מבין שאין לו לגיטימציה, אז הממשלה התפטרה; הנשיא – עוד נראה. אבל כאן – שום דבר. עברה שנה וחצי מהיום המדמם ביותר מאז השואה – לא צריך בחירות, הציבור בחר בנו. לא צריך חקירה, למה צריך חקירות? הצבא יתחקר, השב"כ יתחקר. הממשלה? אין לה אחריות, ואני מדגיש: ממשלה, כל ממשלה. גם ממשלת ההתנתקות, גם ממשלת בנט לפיד, על השנה וקצת שהיא הייתה, ואתה היית שר משפטים בה, גם הממשלה – או בעיקר הממשלה – שהייתה בתפקיד ב-2018, כשהתחילו מזוודות הכסף, וגם הממשלה שהייתה בשלטון ב-7 באוקטובר. אבל פה, בבית הזה, שתיקת הכבשים: כל השותפים המקצועיים הולכים הביתה, כל השותפים הפוליטיים – צרצרים. צייתנות מבישה.
ולכן, אל תתעוררו ותתפלאו על זעם הציבור. אתה שומע, הרב אורי? על זה אנשים יוצאים להפגין. הם מרגישים שיש פה שחיתות עמוקה בשלטון הישראלי. בשלטון הישראלי. במקום הזה. על זה הם יוצאים להפגין. הם יוצאים להפגין כי אותם האנשים שיצאו להילחם – ואלוהים עדי וגם הבית הזה עדי עד כמה נלחמתי אז וגם נלחם היום בכל מי שהזכיר את השורש סר"ב, כל מי שאפילו רמז על סרבנות. יצאתי בגלוי, גם עכשיו. מה שנראה – מה לעשות? כמלחמת שלום התקציב ולא כמלחמת שלום ישראל – ככה זה נראה, ולמראית עין יש הרבה חשיבות. דמוקרטיה בלי אמון היא דמוקרטיה אומללה, אם היא בכלל יכולה להתקיים. אז אתה שומע, הרב אורי? איך ייתכן שעברו 18 חודשים מקום המדינה, ויותר מרבע מהקואליציה הזו מיוצגת על ידי – – –
מ-7 באוקטובר, תודה. – – – ואף מנהיג חרדי, רב או פוליטיקאי, לא לקח אחריות על הצטרפות הצעירים החרדים למלחמה? איך יכול להיות שהיועץ שלי, כמו רבים אחרים, יוצא עוד שבוע למילואים הרביעיים שלו? 18 חודשים, ויותר מתשעה הוא נלחם. אני הייתי במילואים רק שלושה חודשים ראשונים. הוא, זה כבר החודש התשיעי שלו. יש לו שלושה ילדים צעירים בבית. הוא שייך לחבורה של 300,000 ומשהו אנשים. אישרתם בממשלה 400,000 שנושאים בנטל של המדינה הזו, חוץ מחיילי הסדיר, אז על זה אנשים יוצאים. איך יכול להיות שהממשלה הזו, שהחרדים הם יותר מרבע מתוכה, לא הצליחה לעשות שום מהלך פרודוקטיבי? הכול באילוצי בג"ץ וגלי? שום דבר ביוזמתכם. שום דבר. שום הוצאת צו, שום פעולה אקטיבית להצטרפות הצעירים החרדים למלחמה.
באותה "בריכה", שלפי הדיווח האחרון מונה 82,000 – אני חושב שהמספר הוא קצת יותר גדול – שנתון כיתה י"ב, בני הגיל של הבן שלי, שסיימו עכשיו, 14,500 צעירים חרדים. מהם, על פי ההתנהלות של השנים האחרונות, יתגייסו פחות מ-15% מהשנתון הזה. איפה ה-85% האחרים? בציבור החילוני 88% מתגייסים לצה"ל. בציבור הדתי – 86%. בציבור החרדי – פחות מ-10%; אמרתי, נלך לפנים משורת הדין – 15%. איפה האחרים? מה, זה לא אחריות של הממשלה הזו להקל בנטל? בלי בג"ץ שום דבר לא היה קורה. בלי היועצת המשפטית לממשלה, שהורתה להוציא צווים, שום דבר לא קרה. אז מה את מי מאשימים? אה, כי אתם מפגינים? כי אתם לא מעבירים חוק? נו, באמת.
הייתה לי ציפייה, אני אומר את האמת. האמת, לכולנו הייתה ציפייה. ב-7 באוקטובר ובחודשים האחרונים היה וייב, ואז מספרים איזו אגדה: לא רצו אותם. זה נכון שלפני המלחמה צה"ל לא עשה מספיק, אבל על 4,000 שלב בי"תניקים, שזה מה שבא, שמתוכם – אני מכיר את המספרים – 1,027, נכון ללפני חודשיים, גויסו בפועל. מה לעשות? האחרים לא מתאימים, כי לא צריך אותם. הרי צה"ל עכשיו הודיע שהוא הולך לצרף פרופיל 64 לקרבי. זו הצעה שהייתה קיימת גם קודם, אבל עכשיו הבחור בפרופיל 64 יצורף למלחמה. אבל הבחור בפרופיל 97, שיכול להיות לוחם בחץ או בתומר, הפלוגות חרדיות – לא חשמונאים, שקמה אתמול; פלוגות שאני הקמתי לפני עשר שנים, ש-1,500 צעירים חרדים כבר שירתו דרכן – אז אף אחד לא אחראי. כי מה? החרדים הם שותפים שלנו לקואליציה. מה, נערער את הקואליציה?
ואז אתה בודק את הכלכלה. כולנו גאים בוויז כזאת, אבל מה עם מיצוי כושר ההשתכרות? 54% מהגברים החרדים עובדים. הם מרוויחים 60% מהגבר היהודי הלא-חרדי – לא כי מפלים אותם לרעה אלא כי הם עובדים פחות, ויש להם פחות כישורים. מי הולך לשנות את זה, מערכת החינוך שלנו? בואו, חברים, אין פה בבית הזה מישהו שמכיר את מערכת החינוך יותר טוב ממני. אין. מערכת החינוך שלנו, גם עם הצעירים החילונים והדתיים, לא עושה עבודה מספיק טובה, אבל עם הצעיר החרדי? אתם מעבירים להם 100% תקציב, 100% תקציב ברשתות החינוך החרדיות – גפני יושב פה מאחור – הם לומדים, הבנים, במקרה הטוב 70%. בכיתות ז' וח', אתם מעבירים להם 100% תקציב, והם לומדים בין 20% ל-30% ליבה. אז בממוצע הם מגיעים ל-70%, הרב-שנתי. בפועל הילדים האלה מגיעים לתיכון חסרי כישורים. אחר כך אין להם אנגלית, אין להם מתמטיקה. אי-אפשר להתחיל ללמוד מתמטיקה ואנגלית בגיל 26 אם אתה לא עילוי, וזה לא ישתנה.
כן, בדיוק. העיקר דואגים ללימודים בהפרדה. חברים, אתם יודעים את מי הלימודים בהפרדה ישרתו, החוק הזה? רק את החברים של לימור. החרדים שרוצים היום ללמוד – יש להם איך ללמוד. זה ישרת רק את הציונות הדתית החרד"לית, לא אף אחד אחר. ואז שואלים – כן, הרב אורי: למה האנשים יוצאים להפגין? כי בעיצומה של מלחמה, כשמדברים גבוהה-גבוהה ומוציאים – מוכנים ל-400,000 צווי מילואים – אתם מעבירים מעל הראש שלנו, ואתה עוד מתגאה בזה, את כל המהפכה המשטרית, שלפני שנתיים לא הצלחתם, כשמה שמשותף לזה זה החלשת שומרי הסף בישראל. בימים ההם לא "אין מלך בישראל" – יש רק מלך בישראל. אין שומרי סף, אין איזונים ובלמים, אין שום דבר שירסן את המנהיגות. המודל הוא מעבר לים. ואז אדם אומר, אומר האזרח הפשוט: רגע, מה איתי?
מחירי הדיור עולים בטירוף, כל מי שעוסק טיפה בנדל"ן יודע את זה – בטירוף, אבל זה לא מטופל. שנה וחצי ולא הצלחתם לסגור את הפער של הפועלים הפלסטינים. לא הצלחתם. מביאים מסרי לנקה, מביאים מכל מקום, אבל חסרים למשק הישראלי – בעיקר לבנייה, אבל לא רק – עשרות אלפי פועלים אם לא יותר. יוקר המחיה, הבטחת הבחירות של ש"ס, נהדר – מה קורה כשלא מצליחים להתמודד עם יוקר המחיה? מחלקים תלושים. מעולה, כי זה מה שיפתור לאנשים, זה ממש "ניתן להם דגים ולא חכות".
הייתה איזו הבטחת בחירות לפני שנתיים, אתם זוכרים? חינוך חינם לגיל הרך. אני אמרתי בכל מקום, לא מהפוזיציה הפוליטית: זה חרטא. אני לא יכול להבטיח, אסור להבטיח חינוך חינם לגיל הרך. לא כי זה עולה 16.5 מיליארד שקלים, שאין למדינת ישראל גם בשנים טובות; כי זה חרטא. עזבו, לא איכנס פה לבעיה המקצועית, אבל זו הייתה הבטחת בחירות שקרית. בפועל קרה ההפך: מצב הגיל הרך – אם יש פה מישהו שיש לו ילדים צעירים – רק הלך והחמיר: חוסר בגננות, חוסר במורים. ככה זה כשמחלקים את משרד החינוך לארבע, והחינוך החרדי זוכה לשר עם אוטונומיה משלו – שגם הוא בחקירות בימים אלה – ושר החינוך, מי שאמור להוביל את העסק הזה, עושה עבודה מזעזעת.
אבל לא נורא, דואגים למשרות במשק. חוק הרבנים 1 לא עבד? אז עושים את חוק הרבנים 2. אני בעד רבנים. נזכרתי, רבי ומורי הרב עמיטל היה שר בבית הזה. הוא היה אומר פעם שכל דבר בחיים שאתה עושה, תבדוק, יש רק שתי אופציות: או שאתה עושה חילול השם או שאתה עושה קידוש השם. אני משתדל לעשות קידוש השם ולא חילול השם, הרב עמיטל, אבל ואללה, כמה חילול השם יש במקום הזה, כמה אנשים שמדברים בשם היהדות. מסתובב הישראלי ואומר: אם זו היהדות, אני לא רוצה להיות יהודי. אני יהודי כי נולדתי ככה, אבל לא בא לי על היהדות.
ואתה רואה, אנשים באמת מסתכלים ואומרים: רגע, מה קורה בשלטון שלנו? למי הם דואגים? אנחנו באמצע מלחמה, 18 חודשים כמעט. הרב אורי, כן, על זה אנשים יוצאים להפגין, כי הם לא מאמינים שרק הרמטכ"ל ואלוף פיקוד דרום ומפקד האוגדה וראש השב"כ וראש המרחב, רק הם אחראים. לא העירו אותך בבוקר? אולי משהו לא בסדר עם מנגנון ההשכמה שלך? אולי. והם רואים חוסר שקיפות. הם רואים את דפי ההחלפה, הם לא מבינים מה זה – הם מבינים שזה רקוב כשמביאים באמצע הלילה את הדפים האחרונים כשביום ראשון אנחנו נצביע עליהם.
אתה יודע מה, השר גדעון סער? יפה מאוד, הבאת הסכם עם 545 מיליון. האמת, אני באמת אומר, אם יש כסף בתוך התקציב הזה שצריך אותו – צריך את התקציב הזה. למה הוא לא היה לפניך זו גם שאלה טובה, אבל ואללה, אחריות על החיילים בחו"ל – קיימנו דיון בוועדת המשנה בראשותי. היא עדיין לא סגורה. יש הצעת מל"ל, צריכים להביא אותה לממשלה, לקבל החלטה. אני מקווה שתעשו את זה עכשיו. מי מתכלל את הסיפור של חיילים בחו"ל שרודפים אחריהם? זה לא סגור עדיין. יש חמישה משרדים על האירוע וזה לא סגור.
צריכה להתקבל החלטת ממשלה, וגם – ואני אומר שוב – כשמגיע מגיע.
עד כה. אמת, אמת, אבל לא אלמן ישראל ולא אלמנים האנטישמים בחו"ל.
כן, כן. בוא נדבר על האוטובוסים המתפוצצים, שאין לדבר עליהם. בנס מדינת ישראל יצאה מהאירוע הזה, אנחנו יודעים את זה היום. ואללה, איפה השיקוף לציבור? לזרוק את זה על ראש השב"כ יודעים, אבל רגע, זהו? זה רק שב"כ? חברים, כשיש מחדל ביטחוני, איפה זה עומד? על קריסת גג בסרביה, סימון, קריסת גג, התפטרה ממשלה.
אני כבר לא מדבר על חוקי התקשורת, שהדבר היחיד שעוצר אותם זה האדון שיושב כאן. על המריבות הפנימיות שלכם בליכוד, תאמינו לי, צריך דוקטורט רק לזה. כן. עומד פה שר תקשורת, מחרף ומגדף את מערכות השם כבר שנתיים, מאז שהוא מונה לשר, אבל העיקר: בואו נדאג לערוץ 14 ולאנשי שלומנו, כי אין לנו מספיק פלטפורמות לדבר בהן. זה פשוט מדהים, מדהים.
מיניתם לפני שבוע נציב פוליטי, בן אדם שיחקור את השופטים, והשלב הבא זו ועדה פוליטית, ועדה לבחירת שופטים. וזה יגביר את אמון הציבור. אתה יודע מה, השר? האמון בבית המשפט העליון, נכון ללפני חודש, היה 42%, אחרי הרבה שנים של ירידה. האמון בכנסת הזו הוא 13%. אז מה הרעיון? בואו נגדיל את אמון הציבור בבחירת שופטים על ידי זה שאלה שיש להם אמון של 13% יבחרו ולא אלה שיש להם 42%.
פי שלושה, פי שלושה. תאמין לי, הייתי יכול לדבר פה עוד שעה.
חברים יקרים, הרב אורי, על זה אנשים יוצאים להפגין, כי למען האמת, זה לא משנה אם יש לך רוב בכנסת – אין לך רוב באמון של הציבור. תודה.
2,021 מילים של משה טור פז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.