קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, אדוני השר, עמיתיי השרים – אין פה, אין פה. זה אותו דבר, יש פה, אין פה, זה לא משנה. אין פה שר. נכון אין פה שר? זה כמו שיש. לא, לא צריך לקרוא לו. לא צריך לקרוא.
אבל הינה, נכנס שר שהיה שר משפטים. אדוני שר המשפטים לשעבר גדעון סער, יש לי שאלה אליך. לפני שקראת את דף המסרים: דיפ-סטייט, דיפ-סטייט, דיפ-סטייט – היושב-ראש, כבר אמרת את זה מספיק פעמים? אתה יודע להגיד כבר: דיפ-סטייט, דיפ-סטייט, דיפ-סטייט?
אבל אני רוצה לשאול את השר גדעון סער. ישבת בכמה קבינטים. השר סער, תקשיב, תקשיב, תקשיב באמת. לא יורדים לפסים אישיים, מדברים לעניין. ישבת בכמה קבינטים. לא שלקבינט מביאים גיוס סוכנים, אבל תחשוב שמביאים לך חומר מודיעיני מלשכה של ראש מדינה, שיש שם מישהו שהצלחנו לרכוש אותו בזכות זה שאנחנו משלמים לו את המשכורת, ונותנים לו עוד כסף מהצד בכל מיני דרכים. תחשוב על זה, גדעון סער, שאותו אחד לא עבר סיווג ביטחוני. תחשוב למה הוא לא עבר. האם מי שעשה לו סיווג ביטחוני עלה עליו, או הוא לא עבר סיווג ביטחוני בגלל שכבר ידעו שיש לו שם קשרים? אתה שומע את מה שאני אומר, נכון? עכשיו, תדמיין שאתה שופט עליון של הדיפ-סטייט. מביאים לך ערעור על החלטה לפטר את ראש השירות החשאי, שאחראי לחקירה הזאת. האם אתה מכיר שופט עליון אחד בישראל שלא יגיד שיש כאן ניגוד אינטרסים? אבל אתה והחברים שלך תגידו: דיפ-סטייט, דיפ-סטייט. זה דף המסרים.
אתם לא מתביישים? אתם לא רואים את מה שכל אחד רואה? בלשכת ראש הממשלה עובד משתף פעולה עם מדינת אויב, שמקבל ממנה כסף, שאין לו סיווג ביטחוני, והוא עובד עם ראש ממשלת ישראל, שגם ככה יודע כמה הוא השתמש בכספים של קטר – אולי לא באופן אישי, אולי זה לא הביא לו דמים, אבל זה עלה לנו בדם, בדם ממש. ובשביל לשבת ליד השולחן הזה, של ממשלת החורבן, אתם מעלימים עיניים מדברים שצועקים. אבל אתם צועקים מלפני יומיים: דיפ-סטייט – סיסמה חדשה שתאפשר לכם, וגם לך, להידבק לכיסא, לשנות אידיאולוגיה, לבגוד בערכים ולצעוק: דיפ-סטייט.
חלק אתם קונים במיליארדים למשתמטים. שומע, היושב-ראש, את האבסורד? מכרו אתמול חברה ישראלית ב-32 מיליארד. אתה יודע שאסף רפפורט, המייסד והמנכ"ל שלה וזה שהוביל אותה במנהיגות כזאת – אתה יודע מה הוא אמר כל הזמן ועם מי הוא הזדהה. הוא חשב איך להעביר מפה עסקים כדי שלא ייפלו בידי מי שעושה מהפכה משפטית. אתם לוקחים את הכסף הזה ומטפחים איתו יהדות מומצאת שמתאימה לחלק קטן מהעם. נדמה לי ששמונה משרדי ממשלה מפזרים כסף של זהות יהודית. זה לא זהות יהודית שהולכת למי שמביא לנו בסוף סטרטאפיסטים כאלה, אולי גם. לוקחים את הכסף של – איך אמר פה קודם חברי מאיר כהן – של השמאל ששכח מה זה להיות יהודי. ככה נתניהו מסית אותנו אחד בשני, אולי מ-1997.
אני אגיד לך משהו. אתה היית בניר עוז, דרך אגב, היושב-ראש?
אה, שם לא היית. הבנתי. אני אגיד לך דבר.
אני אגיד לך מה, אז אני מדבר איתך על הדרך לשם. אם היית מגיע לשם ואומר: ראש הממשלה, תשמע, ראיתי, אני חושב שכדאי שתהיה שם. לפחות תיסע עד השער. סע לניר עוז, תראה מה זה השמאל הזה ששכח מה זה להיות יהודי. אתה יודע למה לנסוע לניר עוז? תראה אנשים ערכיים, שיודעים להחזיק תנ"ך, גם אם מפרשים אותו אחרת ממך וממני, גאים בו ומוכנים בשביל המדינה הזאת לגור בקצה הכי רחוק. למה? בגלל שהם ציונים אמיתיים. הם לא שכחו, והם שמאל. אני לא שמאל, הם שמאל, והם לא שכחו מה זה להיות יהודי, כמו ההסתה, שתסלח לי, אבל אתה חלק ממנה; לפחות אתה נותן לה יד. כן.
אני רוצה להגיד לך משהו. א. אני יכול לתקוף אותם.
לא, לא. תן לי להגיד לך, תן לי להגיד לך. אני לא נכנס לדיון הזה עכשיו. אני לא יכול לתקוף אותם – אני חייב לתקוף אותם, בגלל שביהדות שלהם הם שוללים את היהדות שלי. ביהדות שלהם. אמרו פה כמה רבנים, חלקם הורים שכולים, ראשי ישיבות: מה שאתה עושה, אתה, כשאתה תומך בהם, כשגדעון סער תומך בהם – מכריחים את הרב בני קלמנזון להוציא תלמידים שלו מהישיבה, אברכים, ללכת להילחם, אולי למות, כדי שהתורה שלהם, אותה הם ימשיכו ללמוד, ואתה תרים את היד, גם בנושא שדנים בו הלילה, בשביל לתת להם כסף על חשבון אחרים. זאת האמת. אל תחשוב שזה קואליציה והסכמים קואליציוניים. תסתכלו במראה פעם אחת ותבינו באמת למה אתם נותנים יד. לזה אתם נותנים יד.
מה שאמרתי פה קודם על קטר – נראה לך הגיוני? אתה חושב שגדעון סער, לפני חצי שנה, לא היו סומרות לו השערות מזה שבלשכת ראש הממשלה עובד אדם בלי סיווג ביטחוני שמקבל כסף ממדינת אויב, והיועצת המשפטית לממשלה הייתה אוסרת את זה, והוא היה אומר על זה: אני מצטער שמיניתי אותך? וכשבית המשפט העליון – אני לא מכיר שופט אחד בישראל, שמרן או לא שמרן – שיקימו הרכב שכולם שמרנים בדיון – האם נראה לך הגיוני שניגוד העניינים הצועק הזה בין פרסום פרשיית קטר לבין הרחקת ראש שב"כ שאחראי לחקירה הזו, זה לא ניגוד עניינים? איך הקואליציה הזאת לא רואה את זה? תיקחו אוויר, תגידו: בואו נחכה, תתקדם החקירה, נבין. כרגע זה ברור. ככה מגייסים סוכנים, משלמים להם את המשכורת או מעסיקים אותם בצד בעוד דברים. ככה מגייסים סוכנים של מדינות אויב. ככה שותלים מכשירים. ככה מביאים ציתותים. ככה עובד גוף ביון של מדינת אויב. בסוף, גם כשאומרים לראש הממשלה: אסור לך להעסיק אותו – הוא מעסיק אותו. כאילו אנחנו מדינת האויב של ראש הממשלה. זאת התחושה.
אבל אני אגיד לך, אדוני היושב-ראש, גם אני במקומך בשלב הזה הייתי מסמס, מתקשר, עושה צ'אטים עם כל מיני, כדי לא להסתכל בעיניים, להישיר מבט ולחשוב. אבל אני אגיד לכם משהו. גדעון סער לא היה חבר בממשלה הזאת. אבל אתה תמכת בקואליציה הזאת, עד הקבר. הילדים שלכם, הנכדים שלכם, המספידים שלכם, אולי יצליחו להתעלם מלהגיד על הקבר שלכם, כשיגיע הזמן של כל אחד מאיתנו: הוא היה חבר בקואליציית החורבן. הוא ידע שזה בא בגלל שאנחנו אמרנו לו, והוא הרים את היד בעד. כל אחד מכם, כל אחת מכם, לא תתחמקו מזה עד יומכם האחרון, אלא אם כן אולי לפחות תקימו ועדת חקירה. תסתכלו בעיניים של פורום המשפחות השכולות, של החטופים, של ה-59 שעוד שם, ותגידו: אולי בשביל להתחיל תיקון צריך ועדת חקירה, ולא תלכו לכל מיני תירוצים עלובים – –
– – שאם השופט הזה יקים אז מה יהיה, ואם השופטת הזאת תקים מה יהיה. תקימו ועדת חקירה, נראה אתכם.
1,013 מילים של אלעזר שטרן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.