קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
הוא אומר לך שלא נחרוג מהמכלול, אז תזרום עם האופוזיציה קצת.
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, באמת, כשאנחנו מדברים על צונאמי, בואו רגע ניזכר דקה במה עבר עלינו ביום הזה, על העם הגיבור באמת הזה, שצריך לשאת את כל מה שאנחנו פה חווינו ביום אחד.
בשעה 09:00 הייתה הצבעה נוראית על שינוי הוועדה לבחירת שופטים. הממשלה הזאת בהמשך היום הפילה הצעת חוק שלי, שלישית במספר, שבאה לעודד אותה להקים ועדת חקירה ממלכתית. הציבור קיבל בשורות שקבעו ישיבה להדחה של היועצת המשפטית לממשלה ושל רונן בר; הודעה על כניסה קרקעית לעזה, שאומרת שאנחנו נכנסים למצב לחימה שעלול להסתבך, ומדיר שינה מעיני כל ישראלי, גם לחיילים וגם לחטופים. ופה, בערב – חגיגה של כניסת שרי כהנא חי לממשלה. שר משטרה מופרע ועבריין, שעכשיו אנחנו נתחיל – היום ראינו מה קרה בטורקיה, איך נראית משטרה מושחתת, ולמה זה משרת את הממשלה הזאת כולנו מבינים.
בשעה הזאת אנחנו מתחילים, אדוני היושב-ראש, לדבר על התקציב. אנחנו מתחילים להצביע על חלקים מפרקים בסדרה שלמה, סדרת בלהות, שנקראת: התקציב של מדינת ישראל לשנת 2025 בזמן מלחמה. התקציב הזה – אדוני היושב-ראש, אתה שמעת אותי הרבה, אתה חבר שלי בוועדת הכספים, וצריך גם להגיד לזכותך שאתה מהבודדים שמגיעים להרבה מאוד מהדיונים – התקציב הזה הוא באמת כמו כל דבר שעושה הממשלה הזאת: מסך עשן; אובדן דרך. איך אני אגיד את זה? יריקה בפרצוף של הישראלים שעובדים ומשלמים מיסים.
אני רוצה לחלק את הדברים שלי לארבעה חלקים: קודם כול, נדבר על הדרך שבה מקדמים את התקציב הזה, נדבר על ההבטחות של שר האוצר שלנו מול מה שיש בתקציב הזה, ואחרי זה נראה מה קרה בפועל. אז קודם כול בוא נדבר על הדרך. צריך להבין שהדרך של העברת התקציב הזה היא דרך שכולה מסך עשן. מעבירים את התקציב, אנחנו יושבים, עוברים על כל המשרדים, מפרקים קודם כול את המאסה האדירה ביותר בתולדות ממשלות ישראל של כספים קואליציוניים לתקציבים קצרים, רבים, מרובים. אנחנו כבר מצביעים על התקציב הרביעי, אם אני לא טועה, בשנתיים האלה.
שבעה תקציבים, כשבאמת באמת יכלו לחבר חלק מהתקציבים האלה. חלק מהדברים האלה נעשו בכוונת מכוון – לפרק לגורמים את הכספים הפוליטיים בימים של מלחמה כדי שיהיה קשה לחשב. אפילו הפעם, בתקציב הזה, האחרון, בעצם עברנו קודם על כל משרדי הממשלה. אחרי זה אתה מקבל דפי החלפה – שם קוד לכספים פוליטיים ששופכים בחזרה לאותם משרדים שכבר דנו עליהם, ועכשיו זו תוספת פוליטית. לך תחשב כמה קיבלה מחדש סטרוק. לך תחשב. אנחנו חישבנו, לא ויתרנו, אבל זו הדרך – "מסך רימון", הסתתרות, תרבות של שקר. גם זה, דרך אגב, לא נגמר. נאור, אתה מכיר את המילה "הבשלה": בהבשלה מלאה הכספים הפוליטיים עוד יגדלו. בהבשלה מלאה. זו עוד לא הבשלה מלאה, כי עוד מאות מיליונים תקועים בייעוץ המשפטי, שרוצה הסברים, שרוצה הסבר לאן הכספים הולכים. אז קודם כול זה על הדרך, שהיא באמת בושה וחרפה.
דבר שני, בואו נדבר על התוכן. אנחנו היום נתחיל להצביע – אנחנו נתנגד, כמובן – על הרבה מאוד גזרות שהוטלו על האזרח הישראלי. אנחנו היינו בכל אחת ואחת מהם. אתה יודע – ואני יודעת שהדברים האלה חשובים לך: אובדן דמי הבראה, כל הגזרות, כל עליות המיסים, עליית המע"מ, מס הבריאות, ימי הבראה שתרמנו. הכול כמעט מוטל על הישראלי העובד והמשרת – מס רווחים כלואים, כן? מכריחים חברות עסקיות לשלם דיבידנדים כשיש כמעט 6 מיליארד שקל דיבידנדים של חברות ממשלתיות שאינם מחולקים ועוד ועוד ועוד. אני לא רוצה לדבר על זה. אני רוצה לדבר על לאן כסף של המיסים שלוקחים מאיתנו הולך. אתמול היה יום מדהים, מדהים, שבאיזשהו שלב תפסנו את עצמנו ואמרנו: מה יהיה עם הבושה הזאת? לאן נוליך אותה?
אז בואו נתחיל בהבטחות הבומבסטיות של שר האוצר, שחשבנו שאולי יחזור בתשובה קצת מהיהירות הגדולה שלו כל כך, על הפער הגדול שלו בין המילים שלו למעשים שלו. ביום 3 בספטמבר כינס שר האוצר מסיבת עיתונאים שבה הוא בעצם כבר הכריז – –
ב-3 בספטמבר 2024. – – איך יראה את תקציב 2025. וכך הוא כינה את התקציב הזה – תקשיב, נאור. תקציב 2025 זכה לשם "אחריות לאומית", אתה יודע? כשסמוטריץ' עשה את מסיבת העיתונאים. אחריות לאומית, מה אתה אומר על זה? יותר כמו – אתה יודע. יעד הגירעון, הוא הבטיח בקולו המהדהד, יהיה 4%, הוא אמר. אנחנו נבצע צעדי התכנסות של 35 מיליארד שקלים. הוא הבטיח שהממשלה הזאת תראה דוגמה אישית. הוא הבטיח שהוא ינסה לסגור משרדים מיותרים. הוא הבטיח שהוא ינסה ככל הניתן להימנע מפגיעה בכלכלה ובצמיחה. הוא הבטיח מפורשות לפזר את העול הכלכלי על כלל אוכלוסיית ישראל, איזה מין שוויון בנטל והכנסת כל המגזרים תחת האלונקה. הוא הודיע שהוא מעדיף הקפאות על פני מיסים. תקציב של אחדות, הוא אמר, ללא מלחמות יהודים, כדי שאף ציבור לא ירגיש שפגעו לו בציפור נפשו. הייתם מאמינים איזה מילים? כל כך יפות. במכתב לשרים הוא גם הצהיר כי בכוונתו לצמצם באופן דרמטי את ההעברות התקציביות כך שהתקציב יהיה מדויק, כלומר פחות כספים פוליטיים.
בואו נתחיל מהסוף, כי הסוף כבר ידוע. עברנו הרבה מאז ספטמבר. כבר הזדקנו במאה שנה מהממשלה הזאת. אף משרד מיותר לא נסגר. להזכירכם, יש לנו עכשיו גם שר מינהלות. שר המינהלות, מה הוא עושה, נאור? הוא מתכלל, לא? הוא מתכלל. הוא מתכלל בין המינהלות, שאין להן תקציב, שהן לא מתפקדות, נכון? כספים קואליציוניים – שיא של כל הזמנים, נכון? שיא של כל הזמנים, אנחנו בדקנו את זה. בימים של מלחמה, 5 מיליארד שקל, במילה החדשה שלמדתי, "בהבשלה מלאה". הם יבשילו, כמה שהם יבשילו, לצערי הרב.
הגירעון – ההצהרות הגאוותניות והיהירות של שר האוצר שלנו על גירעון 4% כמובן הלכו לפח. אפילו חברות הדירוג, זמן קצר מאוד אחרי ההודעה שלו, כתבו לו באנגלית, חברות הדירוג הבין-לאומיות: שמענו את שר האוצר מבטיח גירעון של 4%. נראה, נחיה ונראה, אמרו, וצדקו. אנחנו כבר מדברים על גירעון של 4.7% מהתוצר; חלק מהעיתונים הכלכליים, או הערכות, חוות הדעת הכלכליות, מדברות על גירעון הרבה יותר עמוק.
צריך להגיד את האמת, הדבר שגילינו בדיוני ועדת הכספים הוא שהתקציב הזה לא הפנים בכלל תרחיש של מלחמה, של חזרה למלחמה. כשאני שאלתי את נציג אגף התקציבים: מה התרחיש הבסיסי כשאתם מבזבזים, עושים חגיגה, חגיגה על חשבוננו? לקחתם מיסים מהישראלי שהולך עכשיו לצו רביעי – ותכף אני אספר לאן הכסף הזה הולך. יש כסף אם תהיה מלחמה? אמר לי: לא. ההנחה שלנו לפי משרד הביטחון היא בט"ש מוגבר, זוכר? מה זה בט"ש מוגבר? שאלתי את – מי זה? אוריאל שם טוב מאגף תקציבים? הוא באמת עם שם טוב. מסכן, זה השר שמקלקל לו את השם הטוב. הוא אמר: כן, בט"ש מוגבר. אז תבינו, אזרחי ישראל, התקציב שאתם עכשיו משלמים, הוא משלם, כפי שאני אראה לכם עוד מעט, לסטרוק, לחרדים, לזהות יהודית – לפוליטיקה קטנה, לא למנועי צמיחה. לוקחים את הכסף שלכם וזורקים אותו לפח בשביל הממשלה, בשביל שהיא תישאר שלמה, ועוד לא התחלנו לממן את המלחמה.
טוב, לגבי יוקר המחיה, צריך להגיד את זה, נכון? שר האוצר שלנו הבטיח שהוא יטפל ביוקר המחיה, אבל מתי? מתי? אתם זוכרים? אחרי רפיח, הוא הבטיח. אחרי רפיח. אנחנו אחרי רפיח? היינו ברפיח, יצאנו מרפיח. שסטוביץ העלתה מחירים פעמיים, דיפלומט העלתה פעמיים, טרה פעמיים, רולדין פעמיים, שטראוס חמש פעמים, אסם ארבע פעמים, נסטלה פעמיים, יוניליוור שלוש פעמים, כרמית פעמיים, ועוד חברות רבות וחזקות. ברגע שהעלינו את המע"מ, אני הגשתי פה הצעה לסדר-היום יחד עם חברי ועדת הכספים. דרשתי ששר האוצר יענה לי: מה אתה עושה כדי למנוע את זה שבחסות עליית המע"מ תהיה פה עוד חזירות של החברות במשק והשתוללות? אתם יודעים מה הוא אמר לי? אני מאמין בשוק חופשי. אני מאמין שמי שלא נעים לו, שיחליף סופר. זאת התשובה של שר האוצר ברמה הגבוהה כל כך שיש לנו. כן, ניצחון מוחלט עלינו.
שוויון בנטל – אפס, כמו שאתם מבינים. חוק גיוס לא יהיה במושב הזה. לא בוער, לא בוער. מנסים לחשוב בינתיים על דרכים עוקפות למימון השתמטות על סנקציות מוסדיות. מה שהיה לא היה. מזכיר הממשלה יושב 24/7 בוועדת החוץ והביטחון, מבקש ייצוג משפטי נפרד, הולך לבג"ץ, מבלבל לכולנו את המוח בשם הממשלה הזאת, מתאבד, מתאבד כדי שהצבא ומאות אלפי החיילים שיקבלו צווי גיוס ונשלחים בפעם הרביעית לעזה יהיו לבד, בלי עוד עשרת אלפים לוחמים שחסרים להם, וגם את הכסף של קצבאות האברכים וסבסוד המעונות שומרים להם בצד.
עכשיו אני רוצה לספר לכולם לפני ההצבעה לאן כספי המיסים שלנו הולכים, טעימות קטנות ממה שגילינו בדיוני ועדת הכספים, כי זה התפקיד שלנו. דרך אגב, אני הייתי מצפה לזה גם מחברי הקואליציה. אם לפחות אני לא יכולה לעצור את השחיתות הזאת ואת העוול המוסרי הזה ואת הפקרת האזרחים העובדים במדינת ישראל, התפקיד שלי הוא לפחות לצעוק את זה בקול רם ולהדהד את זה כדי שכולם ידעו מה קורה פה. אז בואו נעשה ככה קצת נקודות, טעימות: סטרוק מקבלת בתקציב הזה – תחזיקו חזק – 0.5 מיליארד שקלים כמעט, לא פחות מ-485 מיליון שקלים לא. נפלה לנו הלסת. אני ביקשתי מהנציג של אג"ת לסכם לי כמה זה יהיה בהבשלה מלאה, כי זה מונח "טריק ספין" חדש – לא בהבשלה מלאה, הבשלה מלאה, הבשלה. תבשילי לנו, כי בסוף הכול יגיע בפירורים. כמעט 0.5 מיליארד שקלים, כש-75% מכספי משרדה הם קואליציוניים.
עוד גילינו שבתקציב הזה – כן? כשאין כסף לנשות המילואימניקים – 700 מיליון שקלים שמה הממשלה הזאת בצד, בשביל מה? בשביל כספים שכרגע אסור לה לשלם בגלל בג"ץ לאברכים חייבי גיוס ולסבסוד המעונות של אותם אברכים. אבל היא שמה את זה בצד, שלא יחסר כשהיא תשחרר את הפקק ותעביר את חוק ההשתמטות. ממש. איזה יופי.
יש עוד סעיף שהוא מהווה איזשהו – איך אני אגיד את זה? בונקר של כספים פוליטיים, וזה נקרא "פעילויות לזהות יהודית". אז תשימו לב, הממשלה זאת, כנראה שהדבר שהכי חשוב לה זה זהות יהודית. לא שאני מזלזלת בזהות יהודית, אבל אתם יודעים, אם היו באים לישראלי ואומרים לו: מה אתה רוצה, שנעלה לך את המע"מ או שיהיה קצת פחות מ-400 מיליון שקל נגיד ויותר בשנה לזהות לאומית, או שלשמונה משרדים יהיה תקציב של זהות יהודית? הוא היה אומר: נראה לי שעדיף לי לשלם פחות מיסים. אז הינה, שימו לב: יש זהות יהודית בתקציבים ברשות לזהות יהודית במשרד ראש הממשלה, במשרד למשימות לאומיות של סטרוק, במשרד לירושלים ומסורת, במשרד המורשת, במשרד החינוך, במשרד התפוצות, במשרד התרבות ובמשרד העלייה והקליטה. זה מה שבינתיים ספרנו וגילינו בוועדה. מרוב שזה הזיה, יש שולחן עגול לפקידים בממשלה של כל המשרדים האלה לשבת, שלא תהיה כפילות במימון, כי זה כל כך מטופש, שאין להם מה לעשות עם האירוע הזה, עם האנדרוגינוס הזה, על חשבוננו, האזרחים. הם אפילו לקחו חברת ייעוץ – הייתם מאמינים – שתסדר להם את האירוע ההזייתי הזה.
הרשות לזהות יהודית בכלל הגדילה לעשות וסיפרה לנו על תוכניות לפיקוח ושקיפות על תוכניות החינוך של ילדי ישראל ב-5 מיליון שקלים, ופרסום וקמפיינים – אלוהים יודע למה – למפלגת נעם בסכום של לא פחות מ-8 מיליון שקלים. זה בשעה שירדן ביבס עושה קמפיין לגיוס המונים, וגם אלי שרעבי, ככה שמעתי.
נסכם ונאמר: הממשלה הזאת, גם כדי לממן חלק מהדברים, עשתה קיצוץ רוחבי, לדעתי אמש. אתמול בערב היא קיצצה לנו בחינוך, ברווחה, בבריאות, בתחבורה וכו'. אני עשיתי טבלה חלופית עוד לפני שנדון ביום ראשון בכספים הנוספים שהבשילו לנו – אנחנו מאפייה פה בכנסת – עוד איזה 800 ומשהו מיליון שקלים לחרדים. על זה נצעק ביום ראשון, אבל שתדעו שאנחנו בתהליך שבאמת הפקיר את הציבור כלכלית.
אני נתתי כאן רשימה קצרה שאומרת איך יכולנו לעשות אחרת: במקום קיצוץ במשרד החינוך ובהשכלה הגבוהה, יכולנו לבטל את תקציב המשרד של סטרוק – רק השנה, מסכנה, גם ככה נשארו לה מיליון עודפים; במקום לקצץ במשרד הרווחה 115 מיליון שקלים, יכולנו לוותר על משרד ירושלים ומסורת, 118 מיליון שקלים; במקום לקצץ בבריאות 79.5 בקיצוץ הרוחבי, יכולנו לחסוך את משרד המורשת המיותר בסך 78 מיליון שקלים; במקום קיצוץ בחקלאות בסכום דומה של 48 מיליון שקלים, יכולנו לבטל את משרד התפוצות, כשאת השר ואת הכנסים שלו כל העולם ואשתו מחרימים; במקום לקצץ ברשות לניצולי שואה 3.5 מיליון שקלים, יכולנו לקצץ לאבי מעוז, מהרשות לזהות יהודית, 5 מיליון שקלים מה-8 מיליון שהוא מקבל לקמפיין הסברה, ועוד כהנה וכהנה.
אז אני אסיים, אדוני היושב-ראש. באמת יום קשה. אני אישית גמורה נפשית, מורלית. אני לא מבינה למה אתם מתעללים בעם ישראל בימים כאלה. בסוף העם הוא כמו ילד שרוצה להסתכל קדימה בתקופה קשה ולראות ממשלה נורמלית, שנותנת לו רוגע, והוא מסתכל ואומר: יהיה בסדר. אנחנו נהיה בסדר. אבל אתם פשוט כל כך מופרעים, שיהיה בסדר רק אחרי שאתם תלכו. תודה רבה.
1,942 מילים של אורית פרקש הכהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.