קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת – יש פה שר? כן, אמור להיות, לא?
אין פה שר. אז אל תפעיל את השעון.
היו כמה, וכולם ברחו. טוב, לא משנה. אני תכף אדבר על התקציב ועל חוק המסגרות. אבל אני לא יכול שלא להתחיל עם חשבון ה-X של ראש ממשלת ישראל באנגלית, שבדרך כלל שומר על סוג של ממלכתיות, ולפני שעה בדיוק צייץ את הדברים הבאים: כמו באמריקה, גם כאן הדיפ-סטייט השמאלני משתמש במערכת המשפט כנשק. בינתיים הציוץ הזה נמחק.
עבר לעברית. ואני רק תוהה איך האיש הזה, שישב פה בהצבעה הקודמת ומכהן כראש ממשלת ישראל – איך הוא עדיין בתפקיד. האיש הזה לא כשיר, לא ראוי, והוא לא צריך להיות ראש ממשלה פה. הדבר ההזוי הזה רק מוכיח את זה שוב וביתר שאת.
אדוני היושב-ראש, ראשית, היות שקל לי מאוד לנחש כי רוב מוחלט של חברי הקואליציה לא מכירים כלל את החוקים שהם הולכים להצביע עליהם הערב, והם גם לא פה – יכול להיות שיראו בערוץ הכנסת את הנאום, וגם לא ממש או בכלל לא נכחו בדיוני ועדת הכספים; אתה כן – –
– – אבל אתה יוצא דופן – אני רוצה לעזור לכם, חברי הקואליציה, ולהסביר, איך אומר חבר הכנסת גפניף בקצרה, במה מדובר. הצעת חוק להשגת יעדי התקציב היא בעצם חלק מערמה שלמה של מיסים וגזרות שאתם הטלתם השנה על הציבור: מס ערך מוסף, הקפאת מדרגות מס הכנסה, קיצוץ בשכר במגזר הציבורי, ביטוח לאומי, מס בריאות, הורדת יום הבראה אחד מכל העובדים במשק, מס על הרווחים הלא-מחולקים, מס יסף, והרשימה עוד ארוכה. בסך הכול 24 מיליארד שקלים.
שר האוצר הכושל שלכם מספר כי זה בגלל המלחמה ואין מה לעשות. לא. היה מה לעשות, ולא עשיתם. אם מייד עם פרוץ המלחמה הייתם מקצצים לפחות 80% מהכספים הקואליציוניים וסוגרים בין 12 ל-14 משרדים מיותרים, הייתם מגיעים היום לחיסכון של כ-24 מיליארד שקל, בדיוק אותו סכום, ולא במקרה. אבל מה אכפת לכם ממעמד הביניים? הרי באתם לשדוד את הקופה הציבורית, להעביר מיליארדים למשתמטים ולעסקנים המקורבים לצלחת ולרצות את משפחת המלוכה – האמת העצובה.
חבריי חברי הכנסת, חברי הקואליציה, החוק השני הוא חוק המסגרות, אבל לא המסגרות עם התמונות של ביבי שאתם תולים על הקירות בלשכה; אלה מסגרות תקציב המדינה, מסגרת ההוצאה ויעד הגירעון. אבל לאיזה קרקס שר האוצר הפך את משרד האוצר. שימו לב, בהתחלה שר האוצר העמיד את יעד הגירעון בשנת 2025 על 4%, בהמשך העלה אותו ל-4.3%, ואז – ל-4.4%, ואז, לפני כשבועיים – ל-4.7% עם אופציה נוספת להגדלה ל-4.9% במקרה של הסלמה ביטחונית, כרית בהיקף כ-4 מיליארד שקלים. כל זה עוד לפני שהתקציב בכלל הגיע לאישור בקריאה שנייה ושלישית בכנסת. והינה, השבוע החלה ההסלמה, עם החזרה ללחימה עצימה ברצועת עזה, וכבר היום אני חושב שברור לכולם כי כך או אחרת הכרית הזאת לא תספיק. יתרה מזאת, אתמול בלילה – והזכרנו את זה לחבר הכנסת גפני – הממשלה אישרה את הצעת ההחלטה על הקיצוץ הרוחבי, הקיצוץ הטיפש, בכל משרדי הממשלה, בגובה 1.590 מיליארד שקלים.
עוד מעט אני אדבר באופן פרטני על סכום הקיצוץ ומה משמעותו לציבור, אבל בינתיים אני רק רוצה לשאול שאלה: חבר הכנסת שירי, לא נראה לך מוזר שאף שר בממשלה לא התנגד ולא התרעם על הקיצוץ של 2.2 מבסיס התקציב של משרדו? משונה, נכון? אז אני אסביר לכם מה קרה: שר האוצר הבין כי עם ההיקף האדיר של הכספים הקואליציוניים, מעל 5 מיליארד שקלים, במקביל להסלמה הביטחונית, אין לו שום סיכוי לעמוד ביעד הגירעון שנקבע בחוק המסגרות. שום סיכוי. במקום להודות בכישלון או לתקן את חוק המסגרות – מה שמן הסתם היה מסכן את העברת התקציב עד הדדליין ב-31 במרץ, כי בכל זאת, אדוני היושב-ראש, יש לו בוועדת הכספים אופוזיציה מנוסה, נחושה, מקצועית – הוא מבצע קיצוץ רוחבי בכאילו, מעביר 1.590 מיליארד שקלים מתקציב ההוצאה לרזרבה, מה שהסביר לנו היועץ המשפטי של משרד האוצר אתמול בלילה בוועדה, ומבטיח לשרים שתוך זמן קצר, מייד אחרי אישור התקציב, אולי קצת אחרי, הקיצוץ הזה יוחזר, ובכך הוא קונה שקט עד 31 במרץ, המועד האחרון להעברת התקציב – והינה, הממשלה לא נופלת.
אז ראשית, אני במקום שרי הממשלה הייתי לוקח את ההבטחות של שר האוצר בעירבון מאוד מאוד מוגבל, סתם, על בסיס הניסיון של השנתיים האחרונות. שנית, מדובר בניסיון שקוף מאוד של שר האוצר לרמות שוב את הציבור, את חברי הכנסת, ולא בפעם הראשונה – זה כבר נחשף בעבר – להסתיר את ההסכמים הפוליטיים בכתב ובעל פה שהוא חייב לחשוף כאן על פי החוק לפני ההצבעה על תקציב המדינה. כך או אחרת – וזה העיקר – חוק המסגרות שאנחנו הולכים להצביע עליו, אדוני היושב-ראש, הוא שקר, הוא פיקציה. אנחנו כבר מכירים את סמוטריץ' ואת מדיניותו הלא-מקצועית, מגזרית, מופקרת, לא נכונה, לא קיימת.
הגירעון השנה, גם השנה, יהיה הרבה יותר גבוה מהיעד שמופיע בחוק; להערכתי, יותר גבוה מ-5%. יחס חוב–תוצר הולך לחצות את הרף של 70%. ייתכן שנספוג עוד הורדת דירוג אשראי אחת או שתיים, כי מי סופר כבר אחרי חמש הורדות דירוג בשנה האחרונה? ומי משלם על כל זה? מי ישלם על כל זה, גולדקנופ? בבצ'יק? אולי סורוצקין? ממש לא. מי שישלם, כרגיל, הוא מעמד הביניים הישראלי. אבל מה אכפת לסמוטריץ' ולכם ממעמד הביניים? בליכוד כאילו אמורים לייצג אותו, את מעמד הביניים הישראלי – בכל זאת, מפלגה לאומית ליברלית, לא? הייתה פעם – לפי ההגדרה גם היום – אבל לא, לא, ממש לא. אצלכם מה שלא בני ברק, מה שלא מודיעין עילית או קדומים, פשוט לא מעניין. זה לא מעניין אתכם.
השנה אנחנו, הציבור הישראלי, הולכים לשלם 55 מיליארד שקלים על החזר ריבית, ריבית בלבד, בלי קרן, שזה כ-10 מיליארד שקלים יותר מאשר בשנה שעברה, אבל למי אכפת? מישהו מהקואליציה מתעניין בזה? אולי איזה חבר ועדת הכספים מהליכוד הגיע לדיון ושאל שאלה מהותית? התשובה היא לא. הציבור חייב לדעת את זה. הליכוד זרק את מעמד הביניים. הליכוד הפקיר את מעמד הביניים. הליכוד במתכונת הנוכחית מחסל את כלכלת ישראל.
עכשיו, בואו נדבר על הקיצוץ הרוחבי בכאילו, אשר במהרה יהפוך לקיצוץ בפועל. במה ממשלת נתניהו הולכת לקצץ על מנת לממן את המשתמטים של גולדקנופ ואת העסקנים של סמוטריץ' וסטרוק? שימו לב: משרד החינוך, בעיקר החינוך הממלכתי – קיצוץ של 82 מיליון שקלים; הקיצוץ בהשכלה הגבוהה – 67 מיליון שקלים; הקיצוץ במשרד הרווחה, בשירותים לשכבות החלשות, משרד ללא עודפים – 59 מיליון שקלים; הקיצוץ ברשות לזכויות ניצולי השואה – 1.6 מיליון שקלים; הקיצוץ במשרד הקליטה, אדוני השר, בשירותים לעולים, בסיוע בשכר דירה, באולפנים – 21 מיליון שקלים, וזה מצטרף לקיצוץ בבסיס התקציב של 170 מיליון שקלים; הקיצוץ במשרד הבריאות – דיברנו עכשיו, היה פה יושב-ראש ועדת הבריאות, אז הקיצוץ המתוכנן במשרד הבריאות זה 50 מיליון שקלים. אני רק רוצה להזכיר שלפני כחודש – אני חושב שהיית אפילו, נכון? בדיון על תקציב משרד הבריאות – –
– – הגיע השר או מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ואמר שלא ניתן לקצץ במערכת הבריאות בלי לפגוע בשירותי הרפואה לאזרח – לחולים, לקשישים, לפצועים. אבל מה אכפת לכם? הינה, מקצצים 50 מיליון שקלים. כמו שלא אכפת לכם מהקיצוץ הצפוי בסך 151 מיליון שקלים בתשתיות התחבורה, ותגידו שלום יפה לפקקים חדשים, עם כל ההשלכות הכבדות של הדבר הזה. אבל מה אכפת לשרת התעופה? לא דיוטי פרי – לא מעניין.
במקום למנוע את הפגיעה בשירותים החברתיים לאזרח, במקום לא להעלות מיסים, במקום לשלול הטבות מפליגות ובלתי מוצדקות מאלה שלא עובדים, לא משרתים, לא משלמים מיסים, לא תורמים, אתם מעבירים תקציב שהוא מופקר ושקרי, תקציב שהוא פיקציה. לוקחים 5 מיליארד שקלים של הכספים הפוליטיים מהקופה הציבורית; 1.3 מיליארד שקלים תוספת לאברכים בישיבות. על מה ולמה? כל שקל שהולך לשם – אני קובע שכל שקל שהולך למשתמטים בישיבות פוגע בצמיחה, פוגע בכלכלה, פוגע בכל אזרח שעובד ותורם ומשלם מיסים.
כולכם ראיתם אתמולבוועדה, בלילה, את הצ'ק השמן שהצגתי למשרד ההתיישבות של אורית סטרוק. עכשיו, אני, אדוני היושב-ראש, הייתי מציג אותו גם כאן, אבל לצערי – אני מכבד את תקנון הכנסת, אז אין מה לעשות. מה שכן, זה ממש לא מצחיק – משרד פוליטי עם תוכניות הדתה מגזריות, הזרמת עשרות מיליוני שקלים לעמותות של מקורבים.
– – בסיס התקציב, 122 מיליון שקלים, ואז מוסיפים לבסיס התקציב של 122 מיליון שקלים, 268 מיליון שקלים של הכספים הקואליציוניים, ואז בדיון אנחנו מגלים, חבר הכנסת שירי, שיש עוד 95 מיליון שקלים קואליציוניים למשרד ההתיישבות שנמצאים בבחינה. בסך הכול התקציב של המשרד המיותר הזה, הפוליטי הזה, עלול להגיע השנה כמעט ל-0.5 מיליארד שקל, עם כל המצב הכלכלי המאתגר שהמדינה נמצאת בו. מה זה הדבר הזה? אין לכם בושה?
34 שרים, חמישה סגנים, משרדים כפולים, תכניות לזהות יהודית בשמונה משרדים, 130 מיליון שקלים להילולה במירון, 28 מיליון שקלים לעידוד ההשתמטות בישיבות, מאות מיליוני שקלים לחינוך החרדי הפרטי, שמלמד לבורות ולהשתמטות, ובינתיים משרתי המילואים מקבלים צווים לעוד סבב, ומשלמים עוד מיסים, ויוקר המחיה מזנק. 20% ממשרתי המילואים הם אנשי הייטק, ולכן כבר שנתיים אנחנו בצמיחה שלילית לנפש, כי יש לזה משמעות. אבל מה לכם ולצמיחה? מה אכפת לכם? בואו נפטר את ראש השב"כ, את היועצת המשפטית לממשלה, ובכיליון עיניים נמתין לחתימת העסקה בין גוגל לוויז, אולי הוא תניב עוד כמה מיליארדים לבזוז.
עכשיו תקשיבו טוב: כנראה שהתקציב הזה יעבור – אני מסיים – כי פשוט לא אכפת לכם ואתם יודעים שהציבור לא סובל אתכם ושום דבר טוב לא מחכה לכם בחוץ. אבל החגיגה המושחתת הזאת הולכת להסתיים בקרוב. הזעם הציבורי הולך להתפרץ בקרוב, ואתם תלכו הביתה ותחזירו לנו את הכסף – –
– – ויהיה כאן שינוי: ממשלה אחרת, טובה, מתפקדת, כי זה מה שאנחנו חייבים, ובטח לא איתכם. תודה רבה.
1,491 מילים של ולדימיר בליאק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.