קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חברות הכנסת, אדוני השר – יש פה שר.
מכובד ומקובל, אמרת. כאזרח ותיק במדינה הזאת, אני, טיבי, אני חושב מה לעזאזל קרה: מה התזזית הזאת שאוחזת בראש הממשלה להחריב כל חלקה טובה? מה יש לאיש הזה? התווכחנו איתו על אידיאולוגיה, התווכחנו איתו ימין ושמאל ומרכז. אבל אני מכיר אותו הרבה שנים. אני בוודאי מכיר את הליכוד הרבה שנים. מה לעזאזל קרה לאיש הזה שהוא, בשטנה חסרת תקדים, תוקף את שופטי בתי המשפט?
אמרה הערב היועצת המשפטית שכל מה שהיא עשתה – היא ביקשה שלפני פיטוריו של ראש השב"כ יש לקבל את המלצת הוועדה המייעצת, ועדת גרוניס. ומפרסמים את סדר-היום לישיבת הממשלה למחר – על סדר-היום נושא אחד: פיטורי ראש השב"כ, ומסתכלים על היועצת המשפטית ואומרים לה: לא סופרים אותך. תקפצי.
אתה זוכר, שטרן, שלפני כמה חדשים אמרנו: ואו, אם זה יקרה. וחלק מאיתנו אמרו: זה לא יקרה, אתם תראו שזה לא יקרה. אני אמרתי: תקשיבו טוב לקיצוניים, לעולם אל תזלזלו ואל תקלו ראש. הדיבורים וההצהרות מייד מתורגמים למעשה. אגב, רק שתדעו, ב-2017 ממשלת נתניהו היא זו שפסקה את ההיגד הבא: לא תופסק כהונתו של נושא משרה במהלך תקופת הכהונה שנקצבה למשרה אלא על פי המלצת הוועדה המייעצת למינויים בכירים, הוועדה של גרוניס. מי קבע את זה? נתניהו, לא לפני 50 שנה – ב-2017. ואני רוצה שהציבור ידע שכל מה שהיועצת המשפטית אומרת: תהיו נאמנים להחלטה הזאת. אתם החלטתם. תמתינו, תדברו עם הוועדה, תעשו את זה בהליך כזה או אחר, אפשר לעשות את זה בהליך מהיר. אבל למה שנעשה את זה? למה שביבי יעשה את זה? הוא הגיבור הגדול. הוא טראמפ הישראלי, שזה ממש מביש אותי. גם כשלא הסכמתי עם מנהיגים, תמיד הייתה להם אישיות משלהם. הם לא נתלו בשום אילן. היו כבוד ואהדה למנהיגים של מדינת ישראל, שלעיתים גם הפיצו אור לשאר המנהיגים – כן, גם של ארצות הברית. אבל הינה לנו מנהיג שחוסה בצילו. מאז שטראמפ עלה, הבחור תפס מרפקים: יש לי את טראמפ, הוא מפרסם באנגלית.
איי איי איי, כמה כואב הלב, כמה כואב הלב שהוא מכפיש את המדינה הזאת. לצאת נגד בתי המשפט ונגד עצמאותם של בתי המשפט במדינת ישראל, שאנחנו כה מתגאים בהם, להבאיש את ריחם בעולם, לכתוב באנגלית, לצייץ כנגדם. באמת, בתי המשפט הם אלה שרוצים להפיל – הוא אומר, אלעזר – בתי המשפט והשמאל הישראלי רוצים להפיל את הנהגת הימין, והוא מהר מוסיף: כמו בארצות הברית, גם שם; קורץ לנשיא ארצות הברית כמו ילד קטן שנאחז בשולי גלימתו של האח הגדול. זה ביבי נתניהו. מה קרה לך, לעזאזל? מה קרה למחלקת הדגים הקפואים, החברים שלי מהליכוד, שבמסדרונות ובחדרי-חדרים אומרים: אתה צודק, זה לא טוב, אבל באים לכאן ונופלת עליהם אימה לא ברורה? מה, אתם לא מבינים שאתם חלק מההרס של החברה הישראלית?
אנחנו יודעים בדיוק מה צריך לתקן במערכת המשפט הישראלית. ואני תמיד אמרתי: לא הכול בגיץ ולא הכול שפיט, וצריכים לבחון את מערכות היחסים האלה. אבל מכאן עד להשתלחות ועד להפיכת בתי המשפט והשופטים והגב' גלי בהרב מיארה לאויבת העם – אני שומע מה היא עוברת בישיבות ממשלה, האישה החזקה והגיבורה הזאת. האישה החזקה והגיבורה הזאת.
הדיפ-סטייט השמאלני, הוא כותב, מנצל את מערכת המשפט לסכל את רצון העם. רצון העם זה דמוקרטיה, אדוני, ואין שום דמוקרטיה שמרשה לעם ולרצונו לרמוס את מי שלא מדבר כמוהו. מה ההבדל בינינו לבין מה שקרה היום באיסטנבול? מה ההבדל בינינו? ומי שאומר שזה לא יגיע – יש לי הפתעות: זה יגיע. יגמרו עם בתי המשפט, והאופוזיציה תתחיל לחטוף, והיא כבר חוטפת. עולים לכאן: יאיר לפיד בוגד וגנץ בוגד וזה בוגד וזה בוגד, וזה מחלחל. כל כך הרבה דברים היו לי ויש לי להגיד על ראש הממשלה – מעולם לא כיניתי אותו "בוגד", כי אני יודע את כוחה של מילה. אבל הוא, אין לו שום בעיה לסנן – אתה זוכר, אלעזר: השמאלנים האלה שכחו מה זו יהדות, השמאלנים האלה שכחו מה זו יהדות.
גיניתי את זה מייד. לא משנה שאני מתווכח עם אנשים בליכוד, ואמרתי בשבוע שעבר: איזה מין ימין זה? חלקם אפילו לא יכולים להגדיר מה זה ימין. ראינו את הימין הכלכלי, ראינו את התקציב שעבר. הלוואי שהם היו ימין כלכלי שפוי, שחושב מצד אחד על החוליות החלשות, מצד שני מגיש תקציב עם מנגנונים ועם מנועים של צמיחה. תקציב שכולו ביזה; תקציב שפורס מיליארדים של שקלים בפני סרבני גיוס – סרבני גיוס שרואים את הבנים שלנו, הבנות שלנו, הבנות של כולנו כאן, חוץ משתי מפלגות, מקיזים את דמם. הם יושבים כאן וכל מה שמעניין אותם זה הדרך מכאן לוועדת הכספים, לשבת ולראות: יאללה – איך אמרו – לפנק, לפנק, כמה שיותר לקחת. ובדקה ה-90 בוועדת הרווחה – עוד 15 מיליון. מישהו היום אומר לי בצחוק: מאיר, מה אתה מתייחס ל-15 מיליון? מיכאל ביטון, תגיד להם מה יכולנו לעשות עם 15 מיליון, אני ואתה, בירוחם ודימונה, שרצנו לפשוט יד לפני פילנתרופים.
לכן אני פונה אליך, ראש ממשלת ישראל: אל תעמוד ותישא נאומים של בן אדם רדוף ובפניקה. אל תעשה את זה. המילים שלך, ההתנהגות שלך, משפיעים על עם שלם, על החברה הישראלית. הקרע שקרעת מסוכן יותר מכל אויב. כשאנחנו נעלה, אנחנו נבטל את זה, ונחזיר את כבודם של בתי המשפט, ונדאג לחוליות החלשות, ונגיש תקציבים הרבה יותר מכבדים והרבה יותר עם מנועי צמיחה, ונסתכל על כולם כשווים בני שווים, ונטפל בפשיעה כמו שהתחלנו לטפל.
ואני קורא לכל האנשים שמפגינים: אנחנו מחבקים אתכם מכאן, ונצא איתכם. ואני שמח על זה שגלעד קריב היה שם. הוא סיפר לי מה הוא עבר הערב. אנחנו תומכים ומתנצלים ונזהרים, ואומרים כאן בפירוש לכל קציני המשטרה ולכל השוטרים: אפשר לפזר הפגנות, אבל תמיד תזכרו שמי שמפגינים הם לא האויבים שלכם. תודה, אדוני.
894 מילים של מאיר כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.