קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
הכול בסדר. דקה לפה, דקה לשם, זה לא שזמן שווה כסף.
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, אני בוחר לפתוח בדבר חיובי – ברכות לשרים הנכנסים. ראיתי עכשיו שיש פה גם מחשבה על הבינוי מחדש, של איך מסדרים את הכיסאות פה. אז אני מאחל לכם שולם שולם לעולם, ברוגז ברוגז אף פעם. שיהיה לכם באמת בהצלחה. אתם עושים עבודה ממש נהדרת, מביאים את המדינה למקומות שאני אפילו לא חלמתי עליהם, ויחסית היו לי הרבה סיוטים בחיים. אני מניח שגם לכם, אבל אני בטוח שאתם עוד תפתיעו אותנו, ונכונה לנו, מה שנקרא, תקופה נהדרת ותקופה של נס.
אדוני השר סופר, אני מניח שקיבלת עכשיו את סדר-היום – אני לא יודע אם אתה מקבל את זה למייל או בווטסאפ – של ישיבת הממשלה. מחר ב-21:30 תתכנס ממשלת ישראל השלושים-ושבע, חברת הכנסת פרקש, לישיבתה – את יודעת איזה מספר? ה-100. הם מציינים: ממשלת נתניהו השלושים-ושבע – – –
לא, רגע, אנגלית זה שיח אחר, זה על החשבון טוויטר, שיאיר נתניהו השתלט לו ובטעות צייץ מחשבון רשמי. אבל מחר הם הולכים להתכנס בשעה 21:30, כמעט בעוד 24 שעות, לישיבתם ה-100, הישיבה החגיגית שבה הם יחליטו על פיטורי ראש השב"כ. זה אירוע מעניין מאוד, כי לפני שעה וחצי אותו שירות, שחוקר עכשיו את משרד ראש הממשלה, עיכב שני מעורבים בפרשה, שכמובן היא אסורה בפרסום. חבל שאני לא טלי גוטליב ויש לי מקורות מעדנה קרנבל ועכשיו הייתי עולה לפה ושופך את כל הדאטה ונהנה מחסינות אולטימטיבית.
השניים נחשדו בשוחד, במגע עם סוכן זר ובהפרת אמונים והלבנת הון. השירות שחוקר את ראש הממשלה קיבל עכשיו הזמנה לשימוע לפני פיטורים, מה שנקרא. סך הכול עוד יום נורמטיבי במדינת ישראל. הרבה פעמים אני תוהה אם מישהו יושב בחדר מסוים, או בכנסת או במקום מסוים, עם מוניטור, ומסתלבט עלינו. הוא אומר: תראו איך אני אעשה – אפילו אם מישהו יחקור אותי, מה אני אעשה? אני אזמן את ראש השירות או את מי שחוקר אותי, אני אזמן אותו לשימוע לקראת פיטורים. איזה כיף, איזה יופי.
מה שאני אוהב בכם במיוחד – האמת, זה שום דבר, אבל אני עדיין אציין את זה לחיוב – שאתם עושים הכול בפיילה אחת. עכשיו אנחנו כביכול לקראת מהלך – אני אומר "כביכול", כי אני לא יודע – מהלך מלחמתי נורא גדול, המשמעותי ביותר מאז תחילת הלחימה, ובזמן הזה מצאתם לפטר את ראש השב"כ, להעביר בכנסת את מה שהיה סלע משמעותי במחלוקת טרום 7 באוקטובר. בעיניי עשיתם את זה תוך ניצול ציני ובאמת מגעיל של משפחות שכולות שהביאו מתווה פשרה, הסירו את ידן ממתווה הפשרה, ועדיין קידמתם אותו בוועדה של רוטמן. אבל כרגיל, אמרנו שאנחנו בתקופה של נס, וזה ממש ממש חשוב לעשות את זה עכשיו.
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לפתוח דווקא לא בעניין התקציב, אלא בעניין הנושא הקטרי, ואני אסביר למה. מרוב השתלשלות העניינים, היום אני איבדתי את עצמי, ואמרתי שאני רוצה שנייה לחזור ולראות איך הגענו לאירוע הזה, כי לא בא לי סתם לצעוק. לפעמים אנחנו צריכים לחזור, כי למדינת ישראל יש ב-24 שעות חדשות שמספיקות לחלק אחר בעולם לפחות לחצי שנה. אז תראה, אתה זוכר אחד בשם פלדשטיין? זה כאילו פעם, לפני שלושה, ארבעה חודשים או שלושה חודשים, דיברו עליו הרבה. בהתחלה בנימין נתניהו בכלל לא הכיר אותו. הוא נעצר ונחקר על מסמך שהדליף לבילד, שהתקשר לאוריך, שאוריך התחזה לסוכן מוסד, ומה שנקרא "עשו כיפה אדומה" לנגד. בקיצור, לא משנה, כמובן שהכול זה לכאורה, כי אני עדיין חושב שיש משמעות לחפות. הם רצו להעסיק את פלדשטיין, אממה, כמו שאתה יודע, כשאתה רוצה לעבוד במשרד ראש הממשלה, תנאי סף מינימלי זה לעבור סיווג ביטחוני. הנ"ל, לצערו הרב, לא עבר. הגיע אוריך ואמר: לא עברת – הכול בסדר. נעסיק אותך דרך משרת המנכ"ל. אתה עדיין תיתן לנו שירותים, אבל את המשכורת אתה תקבל ממישהו אחר לחלוטין, שזה היה לוט בערפל, לא ידענו מאיפה הכסף. ידענו שאוריך, איינהורן – ומי עוד מקבל מהחברה שלהם לייעוץ לקטר? לא משנה – הם עובדים כבר שנים עם קטר ועושים להם קמפיינים פוזיטיביים. אגב, הם עושים עבודה מעולה, מלבינים את קטר בעולם, ובזמנם הפנוי הם גם נותנים שירותים לבנימין נתניהו.
בהתחלה נתניהו אמר: אני לא מכיר אותו, הוא לא עובד שלי, הוא לא ב-payroll, אני לא מכיר אותו בכלל. ואז לאט-לאט, עבר איזה שבוע, ואז במוצאי שבת קיבלנו שמונה וחצי דקות שלמות של סנגוריה אמיתית על פלדשטיין: כמה הוא ציוני וחשוב, באמת, והלך פה, והיה קצין בצבא – שזה בסדר גמור, כן?
אתמול נחשף הקשר הפיננסי, מה שנקרא הבנק. אמר איש עסקים ישראלי שהוא העביר לפלדשטיין כסף שקיבל מממשלת קטר. עכשיו, גם הסנגורים של אותו פלדשטיין אומרים בפירוש שהוא נתן שירותים, אבל הוא לא ידע מאיפה הכסף. יכול להיות, אגב, שהוא צודק – הוא לא ידע מאיפה הכסף.
תקשיב, זו פרשה, באמת שאני אומר לך. אתה יודע, נגיד, את כמות הציוצים – יש שר מאוד מיוחד בממשלה, חבר הכנסת עמאר, אולי אתה יודע, שהוא ממש אהב את קטר. הוא צייץ עליהם בלי סוף. במשך שנה שלמה כל בערך ציוץ רביעי שלו – מישהו בטוויטר, שכחתי את שמו, הראה כמה ציוצים הוא עשה לקטר. החל מינואר – לא יודע מה קרה בינואר – נעלמה קטר מהפיד. זה לא שקטר לקחה את עצמה והעבירה אותה למאדים, או רחמנא ליצלן הפכה להיות חסידת אומות עולם וחתמה איתנו על הסכמי אברהם, אבל פתאום בינואר שר התפוצות שכח מקטר. בסדר, מה שנקרא בוקר טוב, שבת שלום ובאמת אתם עושים עבודה נהדרת.
תראה, כמו שאמרו לפניי ואמרה עכשיו חברת הכנסת פרקש, זה התקציב השביעי שאנחנו מעבירים. שבעה תקציבים – זה כאילו עבודה של שבע שנים בוועדת הכספים. אני לא אדבר על הקודמים, אבל בפרוץ המלחמה עשינו תקציב, ואמר חבר הכנסת גפני, יו"ר ועדת הכספים בערך 30 שנה כמעט ברציפות, למעט שנתיים מינימליות מאוד באופוזיציה, הוא אמר: אני לא אשב יותר בממשלה עם כספים קואליציוניים. שני חברי ועדת הכספים פה, אם אני אומר מילה אחת לא נכונה, אני יורד עכשיו מהדוכן ולקחתם את הזמן. אמר גם שר האוצר: אני אקצץ במשרדים, אנחנו בתקופה חדשה, קשה, מלחמה, נצטרך הרבה מאוד כסף, נצטרך לעשות התאמות. אמרנו כולנו: כמובן. כמה משרדים נוספו מאז המלחמה? לקחתם עכשיו בעבודות הבינוי את אלקין, למשל. במהלך השאלות שלנו – – –
אחד? איזה? אה, אתה מדבר איתו? אתה עושה לי אחד, אז אתה אומר לי כאילו דקה אחרונה.
בלי סימנים מהיציע, ואם יש סימנים – סימנים שמסבירים לכולנו.
לא נוסף שר אחד. סימנו לי אחד – לא נוסף שר אחד. בסדר, טעות, טעות סופר, מה שנקרא. נוספו לפחות שבעה שרים. היום, ברוך השם, צירפתם עוד ארבעה. יש עכשיו בעיה לאלקין – הוא שוב יזוז לעמדת אופסייד, ולצערי הרב, ה-VAR יפסול אותו מלהשתתף בשולחן הזה.
שלושה, כן. ארבעה? לא לא לא. ארבעה אמרתי מתחילת הלחימה, אולי. לא משנה. היום עוד שלושה, וזה גרם לאלקין לזוז להם לאופסייד. לאלקין עכשיו יהיה כיסא, אבל בלי שולחן. וכמו שאמר חבר הכנסת אוהד טל, שהזמין אותי לסניף של רמי לוי בגוש עציון – תודה רבה, כאילו הוא מנהל הסניף – אני אבוא ואני אמליץ לאלקין לקנות שולחן פיקניק ולהביא אותו למליאה, שיהיה לו איפה לעבוד.
כל אחד איפה שהוא גר, ברוך השם, שילך לקנות שולחן פיקניק. אה, הבנתי עכשיו מה הייתה הדקה – דקה לחילופים.
תראה, הוספתם שרים. אני מניח שאני לא אחדש לכם את זה, אבל במהלך דיוני התקציב שאלנו הרבה פעמים שאלות; רמז מטרים – למעלה מ-60 שאלות עדיין לא נענו לנו. לא שיש לי ציפיות גדולות, אבל שאלה אחת מאוד תפסה את עיני, שאלה שאני שאלתי – שאלתי מה תפקידו של אלקין, ואז באמת נאמר לי משפט שאני חושב שאני אקח אותו הרבה מאוד שנים. אתה זוכר את שש השאלות הקבועות שתמיד שאלתי? 1. אם קטר מעורבת; 2. מה צעדי ההתייעלות שנעשים במשרד. אז קטר זה אולי בדחקה, אבל אפס צעדי התייעלות נעשו. בסדר, זה כסף שלנו, אבל מה זה משנה. אבל כששאלתי על משרדו של אלקין, נאמר לי שהוא לא שר המינהלות.
הוא שר במשרד האוצר, אבל אתה יודע מה ה-nickname של אלקין, מה ה-topic שלו? שר היישום. אתה זוכר? היית כשדיברתי על זה?
עכשיו, אני ישר שמעתי שר היישום – אמרתי: סוף-סוף ממשלת ישראל עושה משהו יעיל. היא לקחה שר ועשתה אותו אפליקציה, שר היישום. אמרתי: כל הכבוד. א' סטרטאפ.
אתה יכול לקחת לי כמה זמן שאתה רוצה על חשבונך. בבקשה, כמובן.
עכשיו אני אומר לך, יש לנו עוד מקומות לשנות את זה, אני הסתכלתי. יש עוד מקומות שאפשר לשנות את זה.
כן. אנחנו נעשה את זה, ועשינו את זה יפה בהסתייגות. תודה רבה לך. מי מחליף אותך?
לא, לא, אל תוסיף לי, הכול בסדר.
הוא נתן לי 15, אז לדעתי עוד חמש דקות.
לא, מראש. אין לי בעיה, אתה יודע.
מה אכפת לך, תגיד? היא רוצה עשר.
מה שאתם רוצים, שתדעו. נבדוק, אני לא בטוח שעכשיו יש לכם, בתוכנית הבינוי של שולחן הממשלה, זמן למיקרופונים.
בסדר גמור. אז אני אחזור לשר האפליקציה. אז כמה סיכמנו? לא עשר? חמש. לא, בסדר גמור, הם רצו עשר. אדוני היושב-ראש, אנחנו שולטים בזמן עכשיו, רק שתדע. אז בא לי, סתם, שיהיו 40 דקות עכשיו, בשביל הספורט. עד שאנחנו שולטים במשהו בכנסת הזאת.
אני אחזור לשר האפליקציה. בשר האפליקציה אני ראיתי בשורה גדולה ועבודה מדהימה של ייעול. עכשיו הבנתי, ראיתי גם את התמונה היפה שעשה שר האפליקציה עם שר הנגב והגליל החדש, אמן. ביכולתם עכשיו ממש לעבוד לכיוון הצפון והנגב ומינהלות וכל השטויות האלה.
אני רוצה לספר לך, אני לא יודע אם אתה יודע – אתה מכיר את חברת אובר בעולם? לא יודע אם אתה מכיר. אובר, מוניות שירות הסעה עצמית, רצתה לעשות עבודה ולהיכנס למדינת ישראל לפני כמעט עשור. נכון, חבר הכנסת עמאר? בערך לפני עשור רצתה אובר להיכנס. שר התחבורה דאז, לדעתי זה היה ישראל כץ, מנע ממנה להיכנס בטענה הבסיסית – וגם ראיתי את הווידאו של זה בכתבה של יוסי מזרחי בתוכנית המבקר – שבאה ואומרת: מה, נראה לכם הגיוני שאנשים פרטיים יסיעו אנשים במקום נהג מונית שבאופן אמיתי הוא משלם על מספר, יש לו מיסים, יש לו הוצאות וכו' וכו' וכו'? והוא מנע מהם להיכנס, כי הוא אמר: אני לא מעוניין בזה.
אני גם זוכר שהיה מהלך מאוד מאוד גדול של נהגי המוניות – פה אתה יכול גם לתקן אותי, אולי אני טועה – שהתפקדו למפלגת הליכוד ובכך יצרו מאזן אימה אל מול הכניסה של אובר לישראל. אממה, לפני כמה ימים התפרסם תחקיר בתוכנית המבקר ב-12 – אתה צופה בערוץ 12? ראית? על עולם הדרייברים. ראית את זה?
ואללה, לא ראיתי. אה, כן, אבל הפעם אתה לא מושא הכתבה.
הפעם אתה לא מושא הכתבה. אתה עשית שדולה, לדעתי, בגלל זה, לנהגי המוניות, משהו? זה היה זה. נכון, הופעת שם, אבל אתה לא מושא הכתבה, הסר דאגה מליבך. שם מתואר שיש תעשייה שלמה של אוּבֶּר חרדי שעובד בצורה גלויה עם צ'ט בוט בווטסאפ. אתה מזמין מונית במחיר אפסי. אפילו לא שואלים אם לנהג שלך יש רישיון. אתה מקבל אחלה מחיר כצרכן. אממה? רשות המיסים מפספסת פה 4 מיליארד שקל בהכנסות. 35,000 נהגים באירוע הזה, ואת אף אחד זה לא מעניין.
אבל אתמול מגיע היועץ המשפטי של משרד האוצר אסי מסינג להודיע לנו בחגיגיות שהתקציב שאנחנו מעבירים הוא תקציב פיקטיבי, הוא פשוט תקציב פיקטיבי, והוא אומר לנו את זה בפנים. התקבלה אתמול החלטת ממשלה על קיצוץ רוחבי נוסף. המספרים שאנחנו מכירים הם לא המספרים בתקציב. החוקים שאנחנו מעבירים הם לא חוקים רלוונטיים. יש להם כסף על הרצפה ואתם לא עושים איתו כלום. אתם לקחתם מאיתנו 24 מיליארד שקל, כשאתם יכולים לקחת מאותם דרייברים 4 מיליארד שקל, להעלות את המס על הסוכר בעוד מיליארד שקל, לצמצם משרדים מיותרים, מבוזבזים, של שת"פ אזורי – אין אזור במזרח התיכון, אין אזור, אין מדינות, אין כלום, אין עם מי לדבר, אבל יש לנו שר לשיתוף פעולה אזורי. מה זה הדבר הזה? מה זה שר התפוצות? מה זה שר ההסברה? לפני שנה התבטא בנימין נתניהו ואמר: מה הבעיה עם ההסברה? היה דיון בוועדת חוץ וביטחון. הוא אמר: תשמעו, יש לידי אנשים שלא יודעים לחבר מילה למילה באנגלית. ואני לא מצביע על שר האוצר, הוא יודע לחבר מילה באנגלית: גרנדמייזר.
סבתא – Grandmother. זה היה בהומור.
אתם לא סגרתם שום משרד, אתם לוקחים מאיתנו מיסים ומעלים מס יסף, מס בריאות, מקפיאים שכר, מעלים מע"מ, פנסיות, במה לא נגעתם? חמד עמאר מכיר את זה, ואני אומר את זה בכל פעם. כשאני רואה את רשות המיסים מגיעה לוועדת הכספים, אני מכניס ידיים לכיסים מפחד, בעוד שאתם חוגגים פה. אתם חוגגים.
אמר יו"ר ועדת הכספים שלא יהיו יותר כספים קואליציוניים. 5 מיליארד כספים קואליציוניים. למה? מה הבעיה לשים את זה בבסיס התקציב? אתם רוצים לתקצב משהו? שימו בסיס תקציב. אנחנו קיבלנו במשרד של פרוש, מסורת ולא יודע מה, ירושליםף מסורת ישראל וירושלים, ב-24 שעות, 90 מיליון שקלים קואליציוניים. איך משיגים כזה דבר? מה הפרוצדורה, דן? מה הפרוצדורה הפרלמנטרית להשגת 90 מיליון שקלים? אתם עושים את זה כל כך ביעילות? למה לאף אחד לא אכפת מהכסף שלנו? הביזיון הכי גדול באמת הוא שבסוף אתם לוקחים את הכסף של כולנו.
היה עוד קטע מצחיק – שלושה קטעים מצחיקים. מעבר לפלאט הגדול שעשו אתמול, בכל שבוע במהלך השבועות האחרונים הייתה מסיבת עיתונאים אחרת על 3 מיליארד שקלים, נגיד, למשרתי המילואים. אל תדאג, זה הזמן שלנו. נכון צדקתי עכשיו שרצית להגיד משהו? 3 מיליארד שקלים. הייתה מסיבת עיתונאים של שר האוצר ושר הביטחון. אנחנו מגיעים לוועדת הכספים, שואלים אותו: תגיד, איפה 3 מיליארד שקלים של משרתי המילואים שנתת להם תוכנית? אין. עושים מסיבת עיתונאים בעקבות דיון שעשה חבר הכנסת חמד עמאר. הוא קבע דיון על החברה הדרוזית; יום לפני, שר האוצר ואני לא זוכר מי עשו לו מסיבת עיתונאים.
ראש הממשלה. עושים מסיבת עיתונאים ומכריזים על תוכנית חומש חדשה למגזר הדרוזי והצ'רקסי על סך 4 מיליארד שקלים. אנחנו מגיעים לוועדה ביום ראשון, ביום שארגן חמד עמאר, עם ראשי רשויות מהחברה הדרוזית, ושואלים: תגידו, איפה 4 מיליארד שקלים? עזוב 4 מיליארד שקלים, איפה שקל וחצי בתוכנית בתקציב? אין.
אני לא יודע אם אתה מופצץ – אני מופצץ כל היום.
אני מופצץ מהיום בבוקר בעשרות אם לא במאות – אל תדאגו, דקה, אני מסיים – בעשרות אם לא מאות ווטסאפים. גם אתה מקבל על המורים? שמקצצים למורים, לכל מורה, 800 שקל. אבל חתמתם איתם על הסכם. מה זה הדבר הזה? אבל אתה יודע לאיזה מורים לא מקצצים? לאיזה מורים לא מקצצים? למה למורים החרדים בחינוך הפרטי שלכם לא מקצצים? למה לכל המדינה מקצצים אבל לכם לא? למה אתם תמיד כאלה פריבילגים?
מילא שאתם לא מתגייסים; מילא שאתם רוקדים עלינו ויורקים עלינו ומשתינים עלינו שאתם לא מתגייסים; מילא שגם את המיסים אתם לא רוצים לשלם. איך הם אמרו באותה כתבה? אנחנו לא מכירים במדינה, לא מכירים בחוק, ולכן גם לא נשלם מיסים. מילא שאתם חוסמים כבישים בלשכות הגיוס, אבל גם בקיצוץ של המורים – המורים שלנו והילדים שלנו הם סוג ב' במדינה. אנחנו הפראיירים. זה לא תקציב של אחדות – זה תקציב של פראיירים שפשוט ממשיכים לשלם, עושים אקזיטים. שר האוצר יגיד עכשיו: וואו, איזה אקזיט – 33 מיליארד דולר. באיזו ישיבה הוא למד, מייסד וויז? באיזו ישיבה הם למדו? באיזה טיש הם המציאו את האירוע הזה? תתביישו.
2,415 מילים של נאור שירי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.