קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כן, הכול טוב, בסדר. 530 – עכשיו כבר 531 ימים ל-7 באוקטובר, ו-59 חטופים טרם חזרו הביתה. אתם יודעים, אני שומעת את ההורים של הבנים החטופים. אדוני היושב-ראש, שמעתי את דודתה של ענבר היימן, חנה כהן, שמגיעה לכנסת. אני לא יודעת איך הם חיים. קראתי אתמול בפייסבוק, חנה כהן כתבה בעמוד שלה: פעם היו לי חיים והתלוננתי שמשעמם לי; עכשיו אין לי חיים, ולא משעמם לי.
שלשום בוועדה לביטחון לאומי, מייד לאחר הדברים שאמרו המשפחות, הייתי צריכה להציג את נושא הדיון שיזמתי יחד עם חברתי חברת הכנסת מירב כהן, על עושק קשישים. חיכינו לדיון הזה חצי שנה, ולא יכולתי לפתוח את הדיון ולהציג את הנושא. פשוט נחנקתי מדמעות.
השבוע העליתי בכנסת שתי בעיות שהמדינה והממשלה פשוט לא מטפלות בהן, כאילו זה לא קיים, כאילו זו לא בעיה של המדינה או של הממשלה. אולי אחדש לכם – לך, אדוני היושב-ראש, לך, כבוד השר: יש בעיות קשות בקרב קבוצת אוכלוסייה מיוחדת. אני לא פעם דיברתי על האוכלוסייה הזו, על הקבוצה, על במת הכנסת, אוכלוסייה של קשישים נכים, אזרחים ותיקים שהגיעו לגיל הפרישה ונמצאים במצב בריאותי קשה. אנחנו זוכרים את המחאות וההפגנות של הנכים לפני כמה שנים. אנשים בכיסאות גלגלים חסמו כבישים. אתם יודעים, המאבק שלהם מוצדק, כי הממשלה לא עוזרת להם. אני לא יודעת איך הם בכלל סוגרים יום וחודש. אני לא יודעת, כי מה שהם מקבלים לא מכסה את ההוצאות שלהם.
אני רוצה להדגיש ולדבר על נושא העסקת עובדים זרים בענף סיעוד. נחזור לאזרחים ותיקים שנאלצים להעסיק עובד זר כדי שיעזרו להם בטיפול ובפעולות חיוניות. אלו אנשים שלבד לא יכולים להתלבש, להתרחץ, לא שולטים לבד בסוגרים, לא יכולים להגיש לעצמם אוכל. אתם יודעים כמה מקבלים אנשים כאלה מהמדינה? קודם כול, הם זכאים לקצבת זקנה, שעומדת היום על 1,795 שקלים, מקסימום 2,692 שקלים, ומקבלים תוספת נכות. אם הם מוגדרים כנכים והוגדרו כנכים לפני הגעה לגיל הפרישה – תוספת עבור הנכות היא 2,231 שקלים. זאת אומרת אזרח ותיק שהוא נכה, סובל מבעיות קשות בבריאות, מקבל לחודש 4,026 שקלים בלבד, בסך הכול. זה צריך להספיק לו לכל דבר שצריך למחיה.
אם הבעיות הרפואיות של נכה הן קשות והוא אינו מסוגל לבצע פעולות לבד, הוא יכול לקבל זכאות – לעבור ועדה רפואית בביטוח לאומי ולקבל זכאות לגמלת סיעוד. מקבלי גמלת סיעוד יכולים לפנות לכל חברת סיעוד במדינה ולקבל עזרה באמצעות שעות עבודה של מטפל או מטפלת שמגיעים לבית הקשיש או הקשישה, והם מטפלים בו. לאזרחים יש זכות לבחור לקבל חלק מהגמלה בכסף, בהתאם לרמת הגמלה שנקבעה, וניתן לשנות את הבחירה לקבל שני שלישים בשעות ושליש בכסף. אם יש צורך ב-24 שעות השגחה וטיפול ורמת סיעוד מוגדרת 4, 5 או 6 – אז הם יכולים לקבל יותר עזרה ולהעסיק מטפל או מטפלת 24/7.
גמלת סיעוד נחלקת לשש רמות, בהתאם לרמת התלות של המבוטח בזולת ובדרגת ההשגחה שהוא זקוק לה. אני אתן לכם דוגמה: גמלת סיעוד ברמה 4 מקנה 18 שעות טיפול שבועיות למעסיק של עובד זר; מעסיק שמעסיק עובד ישראלי, יש לו זכות לקבל 21 שעות שבועיות. אבל הבעיה היא שאין לנו עובדים ישראלים שמעוניינים לעבוד בענף סיעוד, אז בעצם אזרח ותיק שזקוק למטפל 24/7 פשוט נאלץ להעסיק עובד זר, כי אין לו ברירה אחרת.
עכשיו, תגידו מה לעשות עם מטופל קשיש שזקוק לעזרה והשגחה 24/7 והמדינה נותנת לו רק 18 שעות שבועיות. מה הוא עושה בשעות אחרות ביממה? האם הוא מתאפק? האם הוא נשאר בחיתול כשלא מחליפים לו? הוא לא שותה תה בערב קר בחורף, הוא לא יכול להדליק לבד מזגן בחום של הקיץ שלנו – מה לעשות איתו? אני אספר לכם דוגמה מהמציאות: במבשרת זוג של קשישים בגיל 80 פלוס קיבלו זכאות לגמלת סיעוד מביטוח לאומי, שניהם. זה הרבה שעות לשניהם. אבל במשך חצי שנה אף חברת סיעוד באזור לא הצליחה לחפש ולגייס בשבילם מטפל או מטפלת. הם נשארו לבד, בלי עזרה. אז בעצם זה שפונים לחפש עובדים זרים בענף סיעוד, זה לא פינוק; זה פשוט כי אין עובדים ישראלים שיכולים לטפל בהם.
אני עכשיו אספר לכם כמה זה עולה בכסף להעסיק עובד זר בענף סיעוד. אם בן אדם קשיש מוגדר כזכאי לסיעוד ברמה 4, הוא מקבל 4,049 שקלים לחודש; רמה 6 היא הרמה הכי גבוהה – הוא מקבל 5,945 שקלים. סך הכול, אם אנחנו עושים חשבון, קצבת זקנה עם תוספת סיעוד וגמלת סיעוד, זה יוצא 9,000 שקלים ברמה המקסימלית שהוא מקבל. אז כאן מתחיל הסיפור. אתם יודעים מה עלות העסקה של עובד זר בשביל בן אדם כזה? קודם כול, צריך לקבל היתר העסקה של עובד זר – זה 360 שקלים, משלמים חד-פעמי. אחר כך צריכים לפנות לתאגיד סיעוד, כי אי-אפשר להעסיק בהעסקה ישירה, לבד. צריכים להיות השגחה ופיקוח של תאגיד סיעוד, ומשלמים 2,000 שקלים עבור השמת עובד חדש זר בישראל – 2,000 שקלים זה לחברה, אפילו אם הם לא מגייסים, הם רק מתווכים. המטופל, הנכה, משלם לחברה 2,000 שקלים ואחר כך ממשיך לשלם כל חודש 70 שקלים. אשרת כניסה של עובד זר למדינה עולה כ-300 שקליםץ ביטוח בריאות של עובד זר עולה 270–280 שקלים. ועכשיו השכר עצמו, בתוספת התשלומים של המעסיק לפי החוק – פנסיה, פיצויים, חופשה, הבראה – זה המון המון כסף, אנחנו יודעים שב-1 באפריל השנה שכר המינימום יעמוד על 6,248 שקלים לחודש.
אבל מטפלים עובדים זרים לא מסכימים לעבוד עם חולים קשים תמורת שכר מינימום. הם מהר מאוד לומדים ומנצלים את המצב שיש לנו מחסור בכוח אדם, מחסור במטפלים, ואז הם מתחילים להכתיב את התנאים שלהם. אבל נניח שמישהו הוא חדש, עוד לא מכיר את המצוקה שלנו בכוח אדם ומסכים לעבוד תמורת מינימום של 6,248 שקלים, אז המעסיק, אותו נכה, משלם גם את שכר הבסיס, בתוספת 6.5% הפרשות פנסיה – 406 שקלים, ועוד פיצויים – 375 שקלים, 6% מהשכר. נוסף לכך, כל יום שבת או יום חג שהעובד נשאר לעבוד במשפחה, משלמים נכון להיום 400 שקלים ליום, ובחודש זה יוצא מעל 1,600 שקלים נוסף לשכר המינימום. אז הגענו כבר ל-8,979 שקלים, לא כולל הוצאות חד-פעמיות של השמה ואגרות. וזה עוד לא הכול.
אנחנו יודעים שלפי חוק במדינת ישראל, כל מעסיק חייב לשלם מס לביטוח לאומי. נכון להיום התשלום הזה עומד על 2% מהשכר שמשולם בפועל לעובד. החל מ-1 באפריל התשלום יהיה 3.6% מהשכר שמשולם לעובד. אז עכשיו עושים חשבון: 3.6% משכר המינימום החדש זה 225 שקלים לחודש.
מה המעסיק משלם – כל נכה שמעסיק עובד זר במדינת ישראל? נעשה חשבון בערך, ייתכן שאני לא לוקחת בחשבון את כל ההוצאות ויש יותר, אבל הוצאות חודשיות של אזרח ותיק נכה שמקבל עזרה חיונית יום-יום מעובד זר, יש לו הוצאות מינימום בחודש – לא כולל תשלומים חד-פעמיים – 8,848 שקלים, אם משלמים מינימום. זה לא כולל הפרשות לפנסיה ופיצויים שמשלמים אחר כך, בגמר חשבון, כשהמטפל מסיים לעבוד אצלו.
כל יום של שכר למטפל מחליף, כשהוא יוצא לחופש או יוצא לחופשה שנתית – העסקת מטפל מחליף עולה 400 שקלים ליום, וזה משולם במקביל לחופשה בתשלום למטפל הקבוע. אלה סכומים לא נורמליים, פשוט לא נורמליים.
אז אם לעשות חשבון, 4,026 שקלים קצבת זקנה עם תוספת נכות, ו-4,049 שקלים גמלת סיעוד – שלא עולה, הקצבאות מוקפאות השנה עם התקציב החדש – זה יוצא כמעט 9,000 שקלים, זה סך כל ההכנסה של נכה אזרח ותיק, והוא משלם כמעט 10,000 שקלים לחודש עבור העסקת עובד זר. מי ישלם הוצאות מזון? מי ישלם הוצאות מחיה – דירה והוצאות נלוות? מי ישלם עבור התרופות? הסעות? ולפעמים אלה הסעות באמבולנסים פרטיים, כי אנשים זקוקים להסעה, הם לא יכולים להתנייד לבד. זה פשוט לא הגיוני, וזו מציאות נוראית במדינה שלנו.
אתם יודעים מה הפתרון? מה עושים בפועל אנשים כאלה שלא יכולים לשלם? הם מוצאים את עצמם בבתי אבות זולים, בסיסיים, בתנאים עלובים מאוד. זה רק אם הם מקבלים קוד ממשרד הבריאות כסיעודי מורכב או תשוש נפש, ולא תמיד יש מקום בקרבה לקרובי משפחה או לחברים או למקומות שהם היו גרים. שולחים אותם למקומות נידחים. הם נמצאים לבד ופשוט גוססים שם. מי שלא מסכים להתפנות לבית אבות ולא זכה לקבל קוד של משרד הבריאות פשוט נשאר בבית וגוסס בבית, לפעמים בלי אוכל, בלי תרופה, בלי עזרה ובלי מי שיחליף לו חיתולים ובלי מי שיעזור לו בצרכים בסיסיים.
אתמול הזדעזעתי בדיון בוועדה המיוחדת לעובדים זרים. נכנסו והשתתפו בדיון נכים מכל הגילים, כולל נכים צעירים ששיתפו אותנו עם מה הם נאלצים להתמודד. ישבו אנשים חולים קשים מאוד, בכיסאות גלגלים. אני אצטט את אלכס פרידמן, שהוא יושב-ראש ארגון "נכה, לא חצי בן אדם". הוא אמר: כאשר אין אכיפה ויש מחסור בעובדים, העובדים מרשים לעצמם לדרוש כל שכר שנראה להם. בתחילת החודש הבא שכר המינימום יעלה, והעלות הכוללת של העסקת עובד זר בסיעוד, בתוספת שכר שבת, ביטוחים, ביטוח לאומי, מזון ומגורים, תגיע ליותר מ-11,000 שקלים לחודש. זה הסכום המינימלי שיעלה להעסיק עובד זר, ומנגד, הקצבה המקסימלית עומדת על 8,820 שקלים לחודש, ומי שבוחר לקבל את הכסף ולא עזרה של מטפל, מקבל 5,500 שקלים לחודש בלבד.
המצב שם את הסיעודיים בסכנת חיים ובדילמה של לשרוד או ללכת למוסד סיעודי בתנאים מאוד מאוד קשים – מה שעולה למדינה פי שלושה, דרך אגב, שיבוץ במוסד סיעודי. פשוט לא נותנים לנכים לחיות.
הצעתי – ואלכס חיזק אותי אתמול בדיון – הצעתי לתת פטור מדמי מעסיקים שהם משלמים. מי שמעסיק עובד זר בענף הסיעוד – לתת להם פטור מדמי מעסיקים. זה קצת יעזור להם לפחות לשרוד ולהעביר את החודש. זה לא יעלה הרבה כסף למדינה. אני קיבלתי נתונים מהממ"מ. אם ניקח רק את קבוצת האוכלוסייה אזרחים ותיקים נכים שמעסיקים עובדים זרים, מדובר ב-3,200 אנשים במדינה. לתת להם פטור של 225 שקלים לחודש יעלה למדינה כמעט 10 מיליון שקלים. לתקציב המדינה זה כלום. אם יש מצפון לממשלה, תנו להם את הפטור הזה מדמי מעסיק. תודה.
1,512 מילים של טטיאנה מזרסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.