קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, אנחנו נמצאים פה בדיון מעמיק על הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה, אבל בזמן שאנחנו נמצאים פה, צריך לזכור מה עוברת כל משפחה ישראלית. אגב, זה נוגע מאוד לך, אדוני השר, שר החקלאות, שאחראי לחלק נכבד מהסל הבסיסי שאזרחי ישראל צורכים בסופר.
משפחה ישראלית במדינת ישראל היום עובדת קשה יותר מאי פעם, אבל סל הקניות שלה התייקר ב-600 שקלים בחודש. אני לא יודע למי מכם יוצא לעשות את הקניות בסופר. מי שיוצא לו יודע את זה.
אז אתה יודע את זה היטב. אני, כמי שעושה את הקניות באינטרנט, אז זו הפררוגטיבה שלי. אגב, ככה אתה גם מכיר טוב את המחירים, כי אתה כל הזמן עוקב אחרי המחירים. מה שאני קניתי לפני שנתיים ב-800 שקל בקנייה – היום אני משלם 1,200. אלה המספרים בערך. אני לא משפחה ממוצעת, אבל משפחה ממוצעת בתחשיבים שעושים, משלמת סדר גודל של 600 שקל יותר בחודש. זה הרבה מאוד כסף, וזה הרבה מאוד כסף כשאני מסתכל על מה הביאו בחוק ההסדרים הזה ומה הביאו בתקציב הזה למשפחות הישראליות. מה הבשורה של הממשלה הזאת? הממשלה הזאת הוסיפה לכל משפחה עוד עלויות בסדר גודל של עוד 600 שקל בחודש, והמיסים בהקפאת מדרגות המס בביטוח לאומי – כשאתה סוכם בסוף את כל הדברים האלה למשפחה ממוצעת – 1% מע"מ – כשאתה סוכם את זה למשפחה ממוצעת שמרוויחה שכר ממוצע במשק, אתה מגלה שחוץ מזה משלמים עוד 600 שקל מיסים בחודש.
עכשיו, אנחנו במצב שבהחלט מחייב התכנסות. מחייב התכנסות. מדינת ישראל נמצאת במלחמה, המלחמה הזאת גובה מחירים ביטחוניים, התקציב כולו משועבד לתקציב הביטחון – כולנו יחד תחת האלונקה; סליחה, לא כולנו, רק חלק מאיתנו, מסתבר. רק החלק שעובד ומשלם מיסים נמצא מתחת לאלונקה הכלכלית, ורק החלק שמשרת בצבא ועושה מילואים נמצא מתחת לאלונקה הביטחונית. לא נעים לי להגיד. כן, בדרך כלל זה עוד טוב – 7,600 שקל בשנה לכל משפחה ענייה בשנת 2026 – כותרת שהראה לי חבר הכנסת לוי. בדרך כלל אלה אותם אנשים, אותם האנשים שעושים מילואים הם גם בדרך כלל האנשים שעובדים ומשלמים מיסים.
אבל אני אומר: שמע, נגזר גורלנו. חבר הכנסת לוי, אדוני השר דיכטר, נגזר גורלנו. אנחנו במצב כלכלי קשה, אנחנו במציאות כלכלית קשה – צריך לשלם יותר. מעלים מיסים, עוד 9.2 מיליארד שקל מיסים. אבל לצד המיסים האלה שהממשלה באה וגובה, היא מכניסה ולוקחת 5.4 מיליארד שקל לכספים קואליציוניים. זאת אומרת שאם הייתם מוותרים על הכספים הקואליציוניים שלכם, הייתם חוסכים על כל שקל מיסים 60 אגורות למשפחה. במקום שמשפחה תשלם 600 שקל, היא תשלם 240 שקל.
אבל לא, את זה אתם לא יכולים לעשות, כי אתם גובים עוד 9 מיליארד שקל מיסים כדי לממן את ה-5 מיליארד שקל כספים קואליציוניים. עוד 9.2 מיליארד שקל מיסים כדי לממן עוד 5.4 מיליארד שקל כספים קואליציוניים. כל שקל שאזרח ישראלי ישלם, 60 אגורות ילכו כדי לשלם את מה שקורה פה, מסביב לשולחן הריק הזה, שאפילו לא טורח להגיע לדיוני התקציב האלה, כל מיני שרים מומצאים עם משרדים מומצאים. תמציאו לכם שרים ותמציאו משרדים ותמציאו תפקידים – אבל לתוך השרים האלה והמשרדים המומצאים האלה אתם יוצרים ויוצקים תקציבים לרשות לפיתוח המגזר החרדי ולרשות לזהות יהודית ולמשרד למורשת ולמשרד למסורת ולמשרד למסורת של המורשת והמורשת של המסורת – העיקר שיהיה על מה לבזבז 5.4 מיליארד שקל.
אתם לא מתביישים? אני באמת שואל אתכם. אתם לא מתביישים לבוא לבניין הזה, להכניס את היד לכיס של אזרחי ישראל, לקחת להם עוד 600 שקל בחודש בשביל לממן את הצרכים הפוליטיים שלהם? אתם לוקחים כסף לצורכי הביטחון – אנחנו מבינים; אתם לוקחים כסף לצורכי ההתעצמות של מדינת ישראל – אנחנו מבינים. אבל ריבונו של עולם, אתם לוקחים אוכל מהפיות של האנשים כדי להאכיל את הממשלה. הממשלה הזאת הופכת להיות שמנה יותר ויותר והציבור נהיה יותר ויותר רזה, ולא כי הוא עושה דיאטה והוא רוצה להיות בריא – הוא נהיה רזה כי אין לו מה לאכול; כי משפחה בקושי גמרה את החודש וסל הקניות שלה התייקר ב-600 שקל, כי אתם לא עושים את העבודה שלכם ולא פותחים את השוק לתחרות ולא מורידים מחירים – אתם לוקחים להם עוד 600 שקל מיסים כדי לממן את כל המפעל ג'ובים שלכם.
אז אני באמת אומר לכם: חברי הכנסת, אדוני השר, זה עוד לא מאוחר. אחת מהשתיים – או שתוותרו על הכספים הקואליציוניים – אתם כנראה לא מוכנים לעשות את זה – או שתוותרו על העלאת המיסים הזאת, כי לא יכול להיות שיש לכם כזאת חוצפה, אחרי השנה הקשה הזאת של אזרחי ישראל, עוד להכניס להם את היד לכיס ולקחת להם כסף כדי לממן את הגחמות הפוליטיות שלכם.
716 מילים של עודד פורר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.