קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשעות האלה ממש מתקיימת ישיבה במשרד הביטחון בין שר האוצר לראשי הצבא בעניין חוק ההשתמטות – הממשלה מתכננת לקדם את חוק ההשתמטות. למרבה הצער, בשעת מלחמה המטרה של הקואליציה היא לגבש חוק שמטרתו העיקרית היא לשמר את הקואליציה. אבל הבעיה העיקרית של מדינת ישראל היא שחסרים עשרות אלפי משרתים בצה"ל. עוד זה מדבר וזה בא, אנחנו כבר 14 חודשים במלחמה בשבע חזיתות, שהפכה להיות מלחמה בשמונה חזיתות. הגבול המזרחי עם ירדן מחייב עיבוי, שכבר גבה בניין כוח של אוגדה לגבול המזרחי – וזה כמובן מחייב כוח אדם; בסוריה מצאנו את עצמנו שצה"ל נדרש לשהות באזור החיץ ובחרמון הסורי עד סוף שנת 2025; כידוע לכולם, גם עוטף עזה וגם גבול לבנון מחייבים עיבוי של כוחות כתנאי להשבת התושבים, גם לעזה וגם לגליל וליישובי קו העימות. כפי שכל הציבור הישראלי מרגיש, המילואימניקים נאנקים תחת העומס והשחיקה. בשנה החולפת, או יותר נכון ב-14 החודשים שחלפו, אנשי המילואים נדרשו ל-300 ימי מילואים ויותר. זה פגע בכלכלה, זה פגע במשק, זה פגע במשפחות. בהסתכלות קדימה, מדובר על גרף תעסוקה שהולך לגבות מכל איש מילואים 70 ימי מילואים בשנה במקרה הטוב.
שירות הסדיר של חיילי הסדיר שלנו, שרק לאחרונה קוצר ל-30 חודש – מדברים כבר על הארכה שלו ל-36 חודשים. מה שברור לכולם זה שמדובר בכלים שלובים: אם פוטרים ציבור מסוים משירות, זה אוטומטית משליך על ציבור אחר, שזה ציבור משרתי המילואים, שאף הוא כולל רק 4.4% מהאוכלוסייה, ומקרין על ציבור משרתי הסדיר. זאת אומרת, הדבר המתבקש, קודם כול, זה להסתכל על כל סוגיית צורכי כוח האדם בצה"ל.
אני מזכירה לכולם שלמרבה הצער נגרעו 6,000 חיילים מהסד"כ עקב פציעות ועקב המחיר הכבד שהמלחמה גובה. רק היום ציינו יום למען הנכים והפצועים, וכמובן גם נפגעי פעולות איבה. היום הזה מדבר על כך שחלה עלייה מ-60,000 פצועים ל-75,000 פצועים, זאת אומרת, גדלנו ב-20% בהיקף הפצועים בפחות משנה. שימו לב למחירים הכבדים שהמלחמה הזו גובה. זאת אומרת שיש לנו באמת לא רק הזדמנות אלא חובה היסטורית לשנות את המציאות, כי יש באמת פערי כוח אדם קשים שאי-אפשר כבר לשאת אותם.
על פי משרד האוצר, וגם על פי ניתוח של כלכלן של ה-BDO, מדובר על כך שאם נגייס 10,000 חרדים בשנה, נחסוך למשק 8.5 מיליארד בשנה. זה נתון אסטרונומי. אני בטוחה, חברי חבר הכנסת חמד עמאר, שאתה חבר בוועדת כספים, שיש לך יכולת להסתכל ולהגיד לי על צרכים למכביר שהיינו יכולים לשאת אם היינו חוסכים 8.5 מיליארד למשק.
הגזרות היו מתבטלות, קודם כול. אז באמת, ממשלה – קואליציה שהייתה רוצה באמת בניקיון כפיים לפתור את המציאות, לפתור את צורכי השעה, לפתור את הבעיה הכלכלית הקשה הזו שהמשק נקלע אליה, הייתה קודם כול מסתכלת על הפוטנציאל ומפגישה אותו עם צרכים. לצערי, זה לא כך.
אבל אני רוצה מילה אחת לקברניטי הצבא שיושבים עכשיו בהתייעצות אצל ישראל כץ. אני רוצה לומר להם דבר אחד: אתם קודם כול צריכים להסתכל על הצרכים ולהצביע עליהם. כל סוגיית הגיוס או האי-גיוס או ההשתמטות או פוטנציאל המתגייסים החרדים בשנה זה לא נושא שהצבא צריך לתת עליו את הדעת. הצבא צריך להגיד: חסר לי כך וכך כוח אדם, כפי שהוא יודע לבוא ולהצביע בוועדת החוץ והביטחון על צורכי התקציב שלו לטובת בניין כוח בהיבטים של אמל"ח, בהיבטים של התחמשות, בכל הדברים הנוספים האלה שמובאים לפתחנו. כך צריכה להיות עמדת הצבא – מה הצבא צריך, לא מה הציבור החרדי יכול לגייס. הדיון של הצבא חייב להיות קודם כול על הצרכים, והשאלה שצריכה להיות מובאת לפתחה של ועדת החוץ והביטחון – שאגב, מחכה בציפייה רבה לדון בהצעת חוק שתובא לפתחה – זה קודם כול מה צריך, מה צריך כדי באמת לענות על צורכי הביטחון ועל המציאות הגיאופוליטית שאליה נקלענו.
אני רוצה בהקשר הזה לומר לכולם: תראו, אנחנו נמצאים במצב שיש לנו באמת השתנות של המציאות במזרח התיכון. לא ייתכן שאנחנו נמשיך להסתכל דרך החור של הקשית. לא ייתכן שאנחנו לא נבין דבר אחד – שאם לא נהיה כולנו ביחד מתחת לאלונקה, פשוט לא נתקיים. המלחמה הזו, שהיא מעין מלחמה קיומית, הוכיחה לנו דבר אחד: הצורך המבצעי חייב לפגוש בסוף מדינה וחוק שנותן את הצרכים לצורך המבצעי. לא ייתכן שנסתפק או נמשיך לקיים את הסיטואציה המעוותת הזאת שבצד אחד יש פה ציבור שנאנק תחת העומס, כולל אגב ציבור שהוא דתי-לאומי, שגם הם יודעים מה זה ספרא ומה זה סיפא, מה זה ללמוד תורה ומה זה להתגייס לצבא. כך אחינו החרדים צריכים להבין שהגיעה העת, הגיעה השעה, שכולנו נהיה ביחד מתחת לאלונקה.
וקואליציה ששמה על כף המאזניים את חוק ההשתמטות אל מול שרידות הקואליציה בשעת מלחמה זה דבר בזוי, זה דבר שאתם יודעים מה? אני מציעה שתשאלו את עצמכם איך אתם מסתכלים בלבן של העיניים של כל הלוחמים שעד לרגע זה מחרפים את נפשם למעננו ואיך אתם מסבירים להם מציאות שהם טובים בשביל להילחם ואחרים טובים בשביל ללמוד. תודה רבה.
754 מילים של שרון ניר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.