קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, השאלה שהכי מטרידה את הציבור הישראלי היום – ואני שומע את זה יותר ויותר גם במפגשים, גם בחוגי בית וגם בתקשורת – בעיקר: האם אנחנו נמצאים ערב מלחמת אזרחים. זו לא הפעם הראשונה שהשאלה הזאת נשאלת. אני נזכר בשנה הקשה שהייתה לנו מינואר 2023 – פחות משנה – עד 7 באוקטובר, כאשר כמעט בכל סקר שראינו, מלבד הסקרים של המפלגות והמנדטים, הייתה נשאלת שאלה: האם אתם, אזרחי ישראל, חוששים ממלחמת אזרחים? המספרים היו סביב 50%, 46%, 55%. זה אומר שכל בן אדם שני שהיה נשאל בסקר, היה משיב בחיוב על השאלה אם מדינת ישראל לפני 7 באוקטובר נמצאת ערב מלחמת אזרחים.
אני חושב – וסברתי כך גם לפני 7 באוקטובר – שכל שר וכל ראש ממשלה שרואה סקר כזה, לא יכול לישון בשקט בלילה, לא יכול ללכת לישון בשקט בלילה כאשר הוא יודע שכל בן אדם שני, ולא משנה מה הוא מצביע, חושש – אני מדגיש: חושש – ממלחמת אזרחים. ואז הגיע 7 באוקטובר, המלחמה הארורה שנכפתה עלינו. אני זוכר את הימים האלה. אנחנו בישראל ביתנו הצבענו על הרחבת הממשלה, למרות שלא נכנסנו לממשלה. זו כבר היסטוריה למה לא רצו אותנו בממשלה, אבל הצבענו בעד ממשלת אחדות, ואכן, הייתה תחושה שיחד ננצח ויחד נשיג את מטרות המלחמה. ואז, במשך שנה וכמעט חודש – אני מדבר בערך עד ספטמבר 2024 אולי – השאלה הזאת כלל לא נשאלה בסקרים. חזרנו לשאלות האלה לקראת 7 באוקטובר שנת 2024, כלומר שנה אחרי המלחמה. ואז, מה אנחנו מגלים? שבסקרים שהיום נעשים, שוב כל בן אדם שני שנשאל מביע חשש כבד ממלחמת אזרחים.
אני לא בטוח שרוב האנשים בכלל יודעים מה זה מלחמת אזרחים. אנשים חוששים מפילוג; חוששים משנאת חינם; חוששים מזה שאסור היום להגיד שאתה נגד ראש הממשלה – ישר הופכים אותך לבוגד; אסור לך לצאת להפגין נגד השלטון כי אומרים שאתה מפר סדר ציבורי; אסור לך גם להביע חשש מה יכול לקרות במדינה לו היא תפסיק להיות דמוקרטית – ישר מדביקים לך תוויות שאתה הורס את החברה הישראלית. דרך אגב, אני אישית אמרתי הרבה פעמים שאין קריאות להשתמטות לא מאלה, לא מאלה, בוודאי ובוודאי כאשר איש ציבור – ואני כרגע מדבר על רבנים מאוד מכובדים שלא מסתירים את דעותיהם על גיוס לצה"ל ולמעשה אומרים: אנחנו לא ניתן לאנשים שלנו להתגייס לצה"ל. מבחינתי זו קריאה להשתמטות. זו בדיוק אותה קריאה כמו שאני שומע מאנשים שהם לשעבר, כל מיני בכירים לשעבר, לשעברים, שהם מאוד פופולריים באולפנים ובכל מיני אירועי שבתרבות, אבל אין שום משמעות לאמירות שלהם כמו שיש משמעות לבן אדם שמכהן בתפקיד ציבורי וממשיך לקבל את המשכורת על חשבון הציבור. לכן, אני בצד השני של ההיסטוריה. אני חושב שפחות צריך להתייחס לאמירות של לשעברים ויותר להעניש על אמירות של אלה שהם בתפקיד כרגע ומשפיעים על הציבור שלהם באמירות שלהם.
אבל בחזרה לחשש ממלחמת אזרחים. מה המשמעות של מלחמת אזרחים? אני מניח שכל אחד יכול לפתוח מילון, ויקיפדיה – היום זה יותר פשוט – ולקרוא את ההגדרות של מלחמת אזרחים. אז בלב מלחמת אזרחים תמיד אנחנו נמצא סכסוך פוליטי בלתי פתור. זאת ההגדרה הכי פשוטה למלחמת אזרחים. המאבק על השליטה, על המדינה או על המוסדות של המדינה, שזה בעיניי אותו דבר, כי אם אתה בא עם אג'נדה פוליטית ומנסה להשתלט על המדינה ועושה הכול בשביל להרוס את המוסדות של המדינה – המטרה שלך לבוא, ומה? לבנות מוסדות חדשים, או שהמוסדות האלה לא יופעלו ולא יבצעו את תפקידם.
כמובן, יש עוד הגדרות של מלחמת אזרחים, כמו סכסוך אתני, דתי, אבל זה כבר כאשר מדובר במדינה שבה יש אזרחים אבל מעדות שונות או מלאומים שונים. זה לא המצב אצלנו, כי לב הוויכוח כרגע הוא בתוך האוכלוסייה היהודית. אנחנו לא מדברים על מלחמת אזרחים בין הישראלים לבין הפלסטינים או בין יהודים לשכנים שלנו. לא. החשש למלחמת אזרחים קיים קודם כול בחברה היהודית. וכמובן, אחר כך אפשר לדבר גם על הבעיות בחברה הערבית, שרבים מעלים אותן כמעט מדי יום.
ואז אני שואל את עצמי, וגם אשמח אם אתם תשתתפו איתי במחשבות האלה: האם המלחמה או המאבק הזה יכולים להביא לשליטה מוחלטת במוסדות של המדינה, כמו צה"ל? האם אפשר להשתלט על צה"ל ולהגיד שאנחנו ניצחנו במלחמה הזאת או במאבק הזה? יש כאלה שיעירו לי ויגידו: אל תגיד "מלחמה", כי אנחנו לא במאבק מזוין. לא אשתמש במילה מלחמה, אני אגיד "מאבק אזרחי". האם אפשר להגיע לשליטה מוחלטת בצה"ל כאשר מדי יום, בזמן שצה"ל מנהל מלחמה בשבע זירות, אנחנו שומעים מתקפות חסרות רסן נגד הרמטכ"ל, נגד הפיקוד הצבאי, נגד בכירי הצבא, וממציאים כל מיני דברים – שהם באים להרוס את הצבא? אנחנו יודעים למה זה קורה. זה קורה בגלל שאף אחד לא רוצה לבוא ולהגיד – אני מדבר על הקואליציה: בואו נקים ועדת חקירה ממלכתית, בואו נבדוק מה קרה ב-7 באוקטובר, ובזה היינו אולי הופכים את הדף וממשיכים בחיים. זה לא קורה, אז עדיף לתקוף את הצבא, לתקוף את הרמטכ"ל, לתקוף את אלופי הפיקוד, לתקוף את המפקדים הבכירים. ומה אתם רוצים? להשתלט על צה"ל? מה המטרה של המאבק הזה כתוצאה מהניסיון הזה של מאבק אזרחי? אתם תשתלטו על צה"ל? לא, כי צה"ל צריך להיות צבא העם, מה לעשות? הצביעות חוגגת, כאשר אתם מצד אחד רוצים שאנשים יתגייסו לצבא, ומצד שני אתם מנסים לקדם חוק שפוטר חלק מהציבור מלהתגייס לצבא.
אדוני היושב-ראש, השבוע עמד כאן על הדוכן השר המקשר דוד אמסלם, דודי אמסלם, וחזר פעם אחר פעם על טיעון שבעיניי הוא מופרך: אתם לא רוצים שהחרדים יתגייסו לצה"ל, משום שהחרדים לא ייעצרו בדרג פיקוד בינוני – הם ירצו להיות אלופי פיקוד, הם ירצו להיות רמטכ"ל, ואז אתם תגידו שזאת קטסטרופה. איזה טיעון מופרך ומטופש, סליחה שאני אומר את זה ככה. להפך, אני כן רוצה שכל אחד שמגיע לצבא יחלום להיות רמטכ"ל ויתקדם, ולא משנה מה יש לו על הראש, איפה הוא למד או מאיזה מגזר הוא הגיע.
האם אפשר להשתלט, כתוצאה ממלחמת אזרחים, על המשטרה? משטרה – אפשר להשתלט? הרי מגויסים למשטרה מכל חלקי העם. אפשר להשתלט, כתוצאה ממלחמת אזרחים, על בית המשפט? אפשר לעשות רפורמה, אבל לא השתלטות. רפורמה במערכת המשפט זה דבר הכרחי. אני חושב – ואני אמרתי את זה הרבה פעמים, וגם אנחנו בישראל ביתנו אומרים את זה: חייבים לעשות רפורמה, אבל לא השתלטות על בית המשפט כתוצאה ממשפטו של ראש הממשלה נתניהו. כל החקירה הזאת מתנהלת כבר כמעט שבע שנים, שמונה שנים. מישהו בכלל זוכר שכתב אישום הוגש לפני ארבע שנים וחצי? מישהו זוכר מי הגיש את כתב האישום? בן אדם עם כיפה על הראש, שגדל במשפחה בית"רית, שמונה על ידי ראש הממשלה. אז איך אפשר לבוא ולהגיד שהוא זה שניסה להפיל את ממשלת הימין, כאשר היועץ המשפטי מנדלבליט היה בית"ריסט יותר מנתניהו ויותר ימני ממנו, וגם מונה על ידי נתניהו?
האם אפשר להשתלט על השב"כ כתוצאה ממלחמת אזרחים? יושבים פה ועומדים פה ונואמים פה חברי כנסת שתוקפים את שירות הביטחון הכללי בלי הפסקה, כשאנשים בשב"כ מסכנים את החיים שלהם יום ולילה, כשחלק מהאנשים האלה עזבו הכול וירדו דרומה ב-7 באוקטובר ונהרגו. איך? אני לא מצליח להבין. אולי חסרים להם האינטראקציה והמידע שהם צריכים לקבל. הכי עצוב, שחלק מהאנשים האלה יושבים גם בוועדות סודיות, כמו ועדת החוץ והביטחון, והם שומעים ומודעים עם מה מתמודד השב"כ ועם מה מתמודדים אנשי שירות הביטחון הכללי.
אני חושב שהמתקפות האלה הן לא רק מסוכנות, הן גם פושעות. זה פשע, פשוט פשע להגיע למצב שהמדינה שלנו מפולגת, שמערכות לא מתפקדות, שכל אחד שמגיע לשלטון חושב שהוא הגיע לנצח. אף אחד שמגיע לשלטון לא מגיע לנצח. תזכרו, אנשי הקואליציה, שמתישהו גם יהיו בחירות, וראש הממשלה זוכר היטב את 12 המנדטים ב-2006, זוכר היטב. והציבור גם ישאל את השאלות הקשות לקראת הבחירות הבאות.
ודאי שאנחנו רוצים לקדם את זה כמה שיותר מהר, שיהיו בחירות, אבל תזכרו דבר אחד: אנחנו בדמוקרטיה, ואתם לא באתם לשלוט לנצח. אסור לכם להרוס את מוסדות המדינה. אסור להם להביא למצב שאנשים, אפילו אלה שהצביעו לכם, אומרים היום: אין לנו אמון במערכת המשפט. ברור שלא יהיה להם אמון במערכת המשפט כאשר ראש הממשלה מגיע ואומר: אכלו לי, שתו לי ורודפים אותי. מה יכול להגיד כל עבריין שמגיע ועומד לפני השופט? הוא יגיד: באיזו זכות אתם שופטים אותי בכלל? אני לא יודע אם אני גנבתי, רצחתי, הרבצתי או פשעתי. איזו זכות יש לכם בכלל לשפוט אותי? אני רואה בטלוויזיה, בלי לנקוב בשמות של ערוצים, שמערכת המשפט רקובה. אם ראש הממשלה שאני בחרתי בו אומר שהמערכת רקובה, מי אתם בכלל שתשפטו אותי?
רק דמיינו לכם בראש איזו השלכה הרסנית יכולה להיות על עתיד המדינה, על עתיד המדינה. יש הרבה פתרונות, אנחנו מציעים אותם, ואני חושב שגם חלק מכם בקואליציה יודעים את הפתרונות האלה: צריך לכונן חוקה, צריך לעשות גיוס לכולם, צריך לשבת ולראות כיצד אנחנו מתניעים את הכלכלה אחרי תקופה כל כך קשה והמלחמה שעלתה לנו למעלה מ-117 מיליארד שקל. אבל תזכרו דבר אחד: אתם לא לנצח בשלטון. זה מה שאתם צריכים לזכור היום. תודה רבה.
1,385 מילים של יבגני סובה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.