קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
יש לי בסך הכול פה איזה חוברת של 50 עמודים, לא רציני.
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבריי השרים, אני מקווה שאני אהיה סגולה לקואליציה שכשאני עולה לסכם, הסיכום יהיה יותר קצר. אבל אני אדבר על משהו אחר. אופיר, קודם כול צריך להשתתף בצערן של המשפחות, בפרסום הערב. קודם כול חיילינו במבצע נועז, בפעולות הירואיות, מצליחים להביא את החיים, ולצערנו לפעמים גם כן את החללים, מעומק הלחימה. ראיתי קודם סרטון של החיילים שכשהם גילו את הגופות, הם נעמדו ואמרו קדיש. זה מה שהם עשו באותו רגע. הרגישו צורך. זה קטע מרגש. קטע יהודי אמיתי. ולאחר מכן הם בשמחה עצומה, למרות הצער שהם בסוף מצאו גופות – אבל הם מבינים שלהביא לקבר ישראל ולסיים את חוסר הוודאות למשפחות זה חלק עצום. אבל זה עם שמקדש חיים, ומבחינתו להביא את החללים זה כאחד. אף אחד לא עושה את זה כמו העם היהודי, כמו חיילי צבא הגנה לישראל, כמו הצבא המוסרי האמיתי.
ובנוסף, למרות הגילוי של אותן הגופות – דבר אחד אני קורא, אולי לחבר'ה בטוויטר, או לעוד ערוצים: שעות רבות לפני שפורסם שיש גופות, מתחילים לדבר על שמות. כבר קיבלתי אפילו שמות מאנשים, כשאני יודע שהן עדיין במכון, והחבר'ה עובדים. וצריך לזכור שבכל אירוע כזה יש עוד משפחות, יש הרבה אנשים מסביב, יש חוסר ודאות. אתם מעלים לאנשים את רף הלחץ שלהם בצורה איומה, וחרושת השמועות הזאת יכולה לשגע משפחות ואנשים. קצת אחריות. לא להיות האיש הראשון שרוצה לפרסם ולספר ולהראות – אני יודע. אגב, יש ביקורת גם על חיילים שהוציאו מתוך הלחימה ממש, סיפרו שמביאים. אנחנו, אצלנו בודקים תמיד מה במכון, לא במכון. כולם חתומים על מסמכים מאוד מאוד ברורים בנושא הזה. אבל צריך לקחת אחריות ולהיזהר, להבא.
הבוקר הייתי בבית חולים שיבא, ושם השקנו ופרסמנו את התוכנית הלאומית למדדי איכות – תוכנית שכבר 12 שנה מפורסמת במשרד הבריאות. כל שנה ושנה נמדדים, נלקחים מספר פרמטרים שנמדדים בבתי החולים הכלליים, הגריאטריים, בריאות הנפש, והם נבחנים על זה. אלו נתונים שאף אחד לא יכול לשנות אותם. בכל רגע ורגע יש דשבורד במשרד הבריאות שבו יודעים מה קורה בחדרי מיון, בפנימיות, במחלקות של השבץ המוחי, ועוד ועוד, זמן הטיפול. ואני חושב שמשרד הבריאות מצטיין בשקיפות אמיתית כשהוא בודק את עצמו, מפרסם נתונים לציבור – א. בשביל ליצור תחרות אמיתית, בשביל ליצור התייעלות ולעמוד במבחן אמיתי. אגב, אני קורא לכל המשרדים לעשות את זה. זה דבר חשוב. משנה לשנה אנחנו רואים איך שהנתונים משתנים. אני רוצה לברך, באמת, את האגף הבכיר של איכות ובטיחות במשרד הבריאות, שעובד ועמל כל השנה להגיע לפרסום הדוח החשוב הזה. וכמובן, השנה גם נכנסה ד"ר יפעת ארליך שהם, שהיא מובילה את התוכנית הזו באופן מעורר השתאות. אני רק אומר את מספר הדברים שנמדדו: נמדדו זמני טריאז' בחדרי מיון, במלר"דים; המחלקות האונקולוגיות – מה הטיפול שניתן; מתן הטיפולים הלבביים מרגע הזמנת האמבולנס, כולל הטיפול של מד"א, כולל הטיפול של המוקדן או המוקדנית, כולל ההחייאות שנעשו; מתן אספירין עד זמן הזיהוי ועד זמן הצנתור – תוך כמה זמן נותנים ולאיזה בית חולים. זה דבר חשוב מאוד, כי אלה נתונים שבהם הדקות משנות להצלת חיים; שבר בצוואר הירך, בגריאטריה, כמובן; מכוני גסטרולוגיה בבתי חולים; מכוני דיאליזה; ייעוץ רופאי כלי דם טרם ביצוע ניתוח לקטיעה בכף רגל סוכרתית, שלצערנו בזה אנחנו במקום מאוד מאוד גבוה בעולם, אבל בזכות החדשנות והטכנולוגיות שמתקדמות וההסברה המקדמית אני מקווה שאנחנו נוריד את קטיעות כף הרגל לחולי סוכרת במדינת ישראל ביחס למדינות ה-OECD ועוד ועוד, ובטיחות המטופלים.
אני חושב שפרסום הדוח הנוכחי, שהיה היום בבית החולים במעמד של מאות אנשים, ובהם מנהלי בתי חולים כלליים, גריאטריים, בריאות הנפש ועוד ועוד, רק מראה כמה חשוב להם לבתי החולים – אגב, המשרד מתמרץ, כולל בנושאים כספיים לפי מדדים שניתנים, שזה מביא בסוף להתייעלות חשובה.
אופיר? לכן, בסיכום של דיון חשוב וארוך, כפי שנאמר כאן בהתחלה, אני קורא לחבריי חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזו, שמונחת בפניכם: החלטת הממשלה להעביר משר האוצר לשר לביטחון לאומי את הסמכויות הנתונות לשר האוצר ביחס לפעילותה של הרשות לאכיפת מקרקעין. תודה רבה.
627 מילים של אוריאל בוסו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.