הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, זה יום שהתחיל בבוקר בהר הבית. השר בן גביר עלה להר הבית, ואם הוא לא היה בטוח שהוא יצליח להצית תבערה במזרח התיכון או להוסיף דלק למלחמה שכבר קיימת – אז הוא גם הסביר שהוא הגורם המדיני שמחליט על סטטוס קוו כן או הסטטוס קוו לא. הסבירו את זה חברי הכנסת דרעי, גפני ושר הביטחון. וראש הממשלה היה בניו יורק, והוא גילה עוד פעם שיש פה ראש ממשלה. אז מה אנחנו עושים עכשיו? עכשיו הגיע מועד התשלום. אז מה עושים? מרחיבים לו את הסמכויות. אתה מסתכל על איך היום הזה התחיל ואיך הלילה הזה ממשיך, ואתה אומר: תגיד, זה באמת ככה? אנחנו באמת, איך אומרים, במלחמה בשבע חזיתות? לא למדנו כלום? הממשלה הזאת, כמעט מהיום הראשון שהיא קמה, מתעסקת כל הזמן בהעברת סמכויות, בהמצאת שמות, בהקמת משרדים, בכול – רק לא באיך לקחת את מה שקיים פה כל כך הרבה שנים ולהמשיך עם זה.

אבל עכשיו יש מלחמה, וכאילו לא למדו. אז מה עושים? מעבירים סמכויות. נדמה לי שבפעם הקודמת שעשו את זה, באחת הפעמים הקודמות, לקחו סמכויות משר הביטחון והעבירו לעוד שר ביטחון. אני עמדתי כאן, על הדוכן הזה, ואמרתי: זה יעלה לנו בחיי אדם, בגלל ששר ביטחון אחד יקים מאחזים ושר ביטחון אחר יאבטח אותם. והכוחות שזה ישאב והחוסר תיאום שיהיה בתוך זה יעלו לנו בדם.

זו לא עת של חשבונות – לא שאני עושה איתם עכשיו – אבל היא תגיע. אבל כשאתה מסתכל על זה, על שני שרים במשרד ביטחון, כשאחד מהם, בנוסף להיותו שר ביטחון הוא גם שר אוצר, אתה אומר: איך רוצים שהעסק הזה יתנהל? או שבעצם לא רוצים שהוא יתנהל. וכשיבוא יום החשבון – וכשהוא יבוא, אז נעשה, וזה עוד לא עכשיו – אז נשאל גם על זה: איך לא ראיתם? איך לא ראיתם כמה גדודים הצטרכו להיות במקומות שעל פניו, אם היה שר ביטחון אחד, היו יכולים להיות במקומות אחרים? תודה.