קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי היושב-ראש, אנחנו דנים בהעברת סמכויות רשות האכיפה – כלומר, ההריסה – בחברה הערבית לשר לביטחון פנים בן גביר, שאחראי, אמור להיות אחראי, לביטחון האישי של האזרחים, ונכשל כישלון חרוץ בטיפול, מניעה של מעשי רצח והתפשטות ארגוני הפשיעה והשתלטותם על החברה הערבית – יש גם עלייה של 30% במעשי הרצח בחברה היהודית. אני לא יודע אם בן גביר רואה את זה ככישלון שלו. יכול להיות שהוא חושב אחרת.
אומנם יש החלטת ממשלה שמעבירה אליו את הסמכויות על רשות האכיפה, ובשטח הוא מתנהג כאילו הוא בעל הסמכות, מצייץ בכל פעם שהוא הורס בית. אני לא ראיתי שהוא צייץ למשל על סיכול רצח, על עלייה בשיעור הפיענוחים של מעשי רצח מ-10%, למשל, להרבה יותר – שיעור פיענוח נמוך, מביך, שמוכיח שהמשטרה נכשלה וכך גם הממונה עליה, השר הזה. אין ספק שהוא רואה בציבור הערבי יעד עוין, או קולקטיב עוין, או קהילה עוינת. אחד, סמוטריץ', מתרכז בגדה המערבית, בשטחי C, הורס בתים לפלסטינים שם, והשני מתפאר ואומר שהוא גאה שהוא הורס בתים של אזרחים ערבים – שב-99% מהמקרים הם על קרקע פרטית שלהם, רק מה, יש בעיה של תכנון לאורך שנים, כישלון של המדינה בהכנת תוכניות מתאר, הרחבת יישובים ערביים, מחנק תכנוני של יישובים ערביים. אין אזרח ערבי שבונה מתוך החלטה מודעת, שבוחר מבין כמה אופציות לבנות דווקא ללא רישיון. ברירת המחדל היא בנייה ללא רישיון בגלל היעדר התכנון. לכן המדינה גם מקיימת תכנון אידיאולוגי בתכנון הארצי, שהוא נוגד את האינטרסים ואת העתיד התכנוני של הציבור הערבי. ואז, כשנאלצים לבנות, אפילו בתחומי היישוב על קרקע פרטית, הדחפורים הם השפה. אנחנו רוצים שידברו איתנו בשפה של תכנון ולא בשפה של דחפור. תודה רבה.
259 מילים של אחמד טיבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.