הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני יושב הראש, כנסת נכבדה, זה יום שבו מצד אחד יש לנו ראש ממשלה שנואם באנגלית רהוטה ומקבל מחיאות כפיים מקיר לקיר בקונגרס האמריקאי, אבל אני רוצה לשאול: זו המנהיגות, מחיאות כפיים, או מנהיגות היא על מעשים? זה לא שווה לנו, מחיאות הכפיים שהוא מקבל, אם אנחנו מתבשרים בדיוק באותו הזמן על עוד מתים שחוזרים בשקיות מעזה, אנשים שיכולנו להציל. באותה עת מקבלים הודעה שדוחים את יציאת המשלחת, כי יש לנו זמן. למישהו יש זמן. המישהו הזה זה לא החטופים. אפשר עוד להציל כמה. ראש הממשלה, תתעשת. מחיאות הכפיים לא יביאו אותם. אתה יכול להורות להביא אותם.

בזמן שנותר, אני רוצה להתייחס להצעה הבאה שתבוא, ההצעה ההזויה לנציב תלונות על שופטים בישראל. תגידו לי אתם, האם התפקיד המקצועי של נציב תלונות על שופטים צריך לבוא ולהיבחר כאן בכנסת? ששופטים בדימוס יתדפקו על דלתותינו ויבקשו את תמיכתנו, להפוך את זה לאירוע הכי פוליטי, הכי לא תקין שיש? כל זה למה? אספר לכם. שר המשפטים לא מסכים עם ממלא מקום הנשיא של בית המשפט העליון על זהות הנציב הבא. מה עושה שר המשפטים? במקום לשבת בחדר עד שיצא עשן לבן, הוא ביקש כנראה מיו"ר ועדת חוקה לכתוב הצעת חוק, ובהצעה בוחרים נציב בכנסת. פוליטיקה.

עכשיו אני שואלת אתכם, מה זה אם לא סחיטה באיומים? בואו נגיד לממלא מקום הנשיא, שאם הוא לא יסכים, נחוקק לו על הראש. זו הצעה רעה שלא באמת רואה את טובת הציבור. היא מכניסה פוליטיקה לתוך מוסד מאוד רגיש, נציב התלונות – פוליטיקה שלא תיטיב עם הרצון לנציג טוב. איפה ההסכמות הרחבות שהשר מנפנף בהן? ואיפה ה"יחד ננצח"?