קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שמהבוקר אנחנו רואים פה מסע גדול, שקוראים לו בתקשורת הטרלה, אבל אני קורא לזה בשם אחר: זו סכנה ברורה ומיידית. איתמר בן גביר בהתנהגותו מהווה סכנה ברורה ומיידית למדינת ישראל ולביטחון מדינת ישראל. התגובה של נתניהו? כלום ושום דבר. לא הייתי מתפלא גם אם בשעה 20:00, מאחר שהנאום של נתניהו היה ב-21:00, בן גביר גם היה מחליט לפטר את ראש הממשלה. אין לו בעיה. אף אחד לא עומד בפרץ, כי מתייחסים לחלק מההתנהגויות של איתמר בן גביר כאל הטרלה, וזו טעות מסוכנת ביותר. הוא סכנה ברורה ומיידית, ומי שמאפשר לו להיות סכנה ברורה ומיידית הוא הסכנה הברורה והמיידית היותר-גדולה. שמו הוא נתניהו.
שום דבר ושום מחיאות כפיים ושום נאום – טוב או לא טוב ככל שיהיה באנגלית – לא ישנה את המציאות במדינת ישראל: מציאות של 80,000 אנשים שלא נמצאים בביתם; מציאות של נרצחים; מציאות של חידלון; מציאות של חוסר תפקוד – את זה שום דבר לא יכול לכסות, כי זאת עובדה, כמו שלא יכול לכסות שום דבר את העובדה שהיום מעבירים סמכויות כאילו פורמליות ממשרד האוצר לשר לביטחון פנים, אבל המשמעות האמיתית של העניין הזה היא שנותנים לאדם מסוכן מאוד, שמשתמש בכוח משרתו כשר, לשים אצבע בעין ולהשתמש בכוח שיש לו לפגוע באנשים.
הרי אפשר – ולפעמים גם, לצערנו, צריך – לבצע הריסות של בתים, אבל זה שונה כשמתקבלת החלטה והורסים בית של אדם, וזה אחרת כשעומד שר ואומר, עם האצבע: אצלי יהרסו לכם את הבתים. זה ההבדל בין שר שעושה תפקיד לבין אדם מסוכן. וכשאתה מחבר את הנקודות, אתה רואה שאנחנו הולכים לקראת שבר גדול. שבר גדול יהיה כאן, והוא כבר קורה. אבל התגובה של ראש הממשלה היא התגובה שלו לכל דבר. זה פשוט לא מעניין אותו, כמו שלא מעניין אותו הנרצחים בחברה הערבית, כמו שלא מעניינת אותו הפשיעה וכמו שלא מעניין אותו אובדן המשילות לחלוטין במדינת ישראל. לדבר על משילות גם הוא וגם השר יודעים, אבל לעשות הם לא יודעים. זה לא שר לביטחון לאומי, זה שר הנזק לביטחון הלאומי, וזה לא סיפור פוליטי, זה סיפור של סכנה מיידית. אני מתריע כאן בפני הממשלה, שלא נמצאת כאן, אבל הם יודעים את זה כי הם אומרים זה בחדרי-חדרים: האיש הזה מסוכן ואסור לו לשבת יום אחד על כיסא השר לביטחון פנים. אבל במקום זה, הוא מתגרה ומתגרה כל הזמן – לא בבנימין נתניהו, הוא פוגע בכל אחד מאיתנו. ואכן כשמו כן הוא; סכנה ברורה ומיידית שצריך לטפל בה, ומי שצריך לטפל זה ראש הממשלה והממשלה, ואתם שותקים. ועל זה לא תהיה לכם סליחה ולא תהיה לכם כפרה.
407 מילים של יואב סגלוביץ'. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.