הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, על המרחק והשסעים – – –

מירב, מירב בן ארי. אז על המרחק והשסעים מדברים הרבה; על השותפות והקרבה – קצת פחות. לפני שבועיים שלחה קהילת היישוב שלומית בעוטף לקהילת קיבוץ בארי מכתב מקסים, שאני רוצה להקריא פה. זה היה אחרי שפורסם התחקיר: "לחברי וחברות קיבוץ בארי, אחותנו הגדולה, חלוצת ההתיישבות העובדת וממפריחות השממה בנגב. אנו, קהילת שלומית, שותפי הגורל שלכם במועצה האזורית אשכול, רוצים לומר לכם בימים קשים אלו, שבהם מוצג לכם התחקיר הצבאי על הקרבות הקשים בקיבוץ בשבת שמחת תורה, 7 באוקטובר: חזקו ואמצו! איבדתם חברים וחברות רבים, 101 חללים ועוד 11 חטופים, שכולנו תפילה לשובם במהרה בריאים ושלמים. מכה קשה לקהילתכם היקרה. היום, עם הצגת התחקיר הצבאי, ראינו לנכון לחזק אתכם במעט מילים, שלא יוכלו לנחם, אבל הן כן הזדהות עם כאבכם הגדול וגבורתכם המיוחדת שהופיעה באותה שבת" – – –

"הזדהות עם כאבכם הגדול וגבורתכם המיוחדת שהופיעה באותה שבת קשה ובימים שלאחר מכן. אנו שואבים מכם כוחות להמשך האחיזה בחבל אשכול. ברור לנו שבארי עוד תקום ותחזור להיות חזקה וגדולה הרבה יותר מבעבר. ליבנו איתכם בתפילה לימים שקטים ולשובכם במהרה לביתכם. בבארי ניבחן, בבארי ננצח. בהערכה ובהצדעה, קהילת שלומית".

נראה לי שהשפה והדרך הזו הן גם האחריות שלנו. הקיבוצים והיישובים בעוטף מספרים סיפור של שותפות. הלוחמים בחזית, בח'אן יונס וברפיח, מכירים רק אחוות לוחמים ושותפות. מחלוקות – כן, בלי שנאה ואיבה, ועם תחושת שותפות עמוקה. תודה רבה.