קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, יש איזה דיסוננס מסוים בין ההמולה והטרללי-טרללה שהיו בזמן נאום ראש הממשלה, אבל בסדר, אני מבין את ההתרגשות הגדולה. באמת, תדעו לכם, אני מחלק את החיים שלי בין לפני הנאום ואחרי הנאום, אני מרגיש שהמון דברים השתנו פה, ומה שנקרא, אמות הסיפים זזו, נעו, ולא מפסיקות עד עכשיו לנוע פה.
אבל רציתי לדבר איתכם, חבריי חברי הכנסת – האם מישהו ראה לאחרונה את השרה מירי רגב? אני לא ראיתי אותה בכנסת כבר הרבה מאוד זמן. למעשה, מאז התחקיר של דרוקר אני מחפש אותה ולא מצאתי אותה. השאלה אם היא עוד פעם באיזו טיסה למרוקו, לבהאמה או לסרי לנקה.
טוב, מה אני אגיד לכם. באמת באמת היא בפריז? לא? מה היא עושה בפריז?
לא, ברצינות היא נפגשה עם ראש עיריית טולוז?
אין ספק שלשרת התחבורה – בכלל, באגף הזה יש איזו אוסמוזה של לימוד איך מייצרים עבודה טובה במשרדים. נגיד, המנטור של מירי רגב, מיהו?
איתמר בן גביר. המשרדים האלו הם לגמרי עובדים טוב. עכשיו שנייה ברצינות, כי מאז התחקיר של דרוקר אני מנסה להבין למה עדיין יחידת להב לא חוקרת את הנושא הזה ולא מעכבת את שרת התחבורה, שמנהלת וניהלה את משרד התחבורה כאילו זה אגף של סניף הליכודיאדה, ובצורה עבריינית, שפגעה ללא ספק בחיי אדם. שנייה של רצינות. בעיניי זה לא יכול להימשך; בעיניי זו תעודת עניות למשטרת ישראל, לפרקליטות. צריך לעכב אותה, צריך בכלל היה לפטר אותה בהיוודע התחקיר והעובדות והמסמכים. זה לא היה איזה תחקיר שמישהו אומר. בא מישהו מתוך המשרד, עם מסמוך, זה היה צריך להיעצר – היא וכל שדרת הניהול שלה. אבל במקום זה אנחנו מגלים שהיא ממשיכה לטייל בעולם, נעלמה מהכנסת, ממשיכה לנהל את היהלומים שלה והירוק-אדום, רמזור, whatever. משפט אחרון: הייתי שמח לראות אותה כבר בחדר החקירות, אבל הים אותו ים ובן גביר אותו בן גביר.
299 מילים של נאור שירי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.