הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, למען האמת, יש פתגם בערבית שאתבייש להגיד את כולו, אבל אגיד אותו וכולנו נבין למה הכוונה. (אומרת בערבית: העמיסו עליו עז, וההמשך – אז אמרו: תעמיסו עליו את השנייה.) וזה בדיוק מה שקורה לנו עם בן גביר. את הסיבה המרכזית שלו, השמירה על הביטחון, הוא לא יכול לעשות. הוא כשל כישלון אדיר, הוא מקבל ציון מלא בקטע הזה. אז מה עכשיו? זה לא שהוא לא עשה את המעשה והוא שמח והולך וחוגג על ההריסות. עכשיו עושים את זה לפי הספר. מה לעשות שבממשלה הזאת יש סחטן אחד גדול שיודע לנצל כל הזדמנות ולקבל את מבוקשו? בדיוק כמו ילד שיוצא לסופר עם אימא שלו, ולפני כל האנשים הוא מתחיל לבכות ולעשות מהומות, ואז, (אומרת בערבית: כדי לא לעשות בושות לעצמה,) היא נותנת לו את מה שהוא רוצה. ומי משלם את המחיר? אנחנו, הערבים – אם זה בבתים, אם זה בנפשות, אם זה בפצועים. בסוף הכול יגיע אלינו.

אתם זוכרים שכבר חודש אנחנו מדברים על ג'דיידה-מכר ועל הזבל שצריך לפנות שם? אז מי יכול להגיד מה עשו היום בג'דיידה-מכר? הרסו בית. בדיוק, הרסו בית. כנראה שהבית הזה הפריע לפינוי הזבל. אז הרסו את הבית, עכשיו נחכה שיפנו את הזבל. אז מה באמת אפשר עוד להגיד? למה באמת אפשר עוד לצפות כשיש לך שר כזה ויש לך ראש ממשלה שנוסע עד לסוף העולם, כל העולם מסתכל עליו, תולה תקוות, אנחנו מחכים שיהיה הסכם שיחזיר את החטופים, שתהיה הפסקת מלחמה, שאנשים יתחילו לנשום – ועל מה הוא מדבר?

מה שהבנתי מכל הדברים: תנו לנו את הכלים ואנחנו נסיים את העבודה. אתם זוכרים את המשפט הזה: חבל שלא סיימנו את העבודה? עכשיו הוא צריך את הכלים כדי לסיים את העבודה. תודה.