הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, ראש הממשלה נתניהו, בזמן שטסת לחו"ל, צר לי לומר לך, אין לך יותר בישראל ממשלת 64. יש שתיים – ממשלה א' וממשלה ב', ממשלת א' ימין מלא וממשלת ב' ימין מלא. ב-24 השעות האחרונות קרו כמה דברים בממשלה החזקה. אתמול השר וסרלאוף השווה – סליחה, "אני לא משווה", כך הוא אמר, אבל אז הוא כן השווה – בין גילוי עריות ופגיעות מיניות לבין אהבה לא אורתודוקסית של שני אנשים. רציתי אני להסביר את מופרכות הדברים, אבל מישהי אחרת כבר עשתה את זה, מהקואליציה, חברת הכנסת טלי גוטליב. אני רוצה לצטט את דבריה: "חבריי היקרים מקהילת הלהט"ב, אני מבקשת מכם סליחה מעומק ליבי על דבריו המביישים והמשפילים והנוראיים של יצחק וסרלאוף – – – כששר מעוצמה משווה בין הומוסקסואליות לגילוי עריות זה צורב לי בנשמה".

אחרי שחוק הרבנים ירד מסדר-היום כי לא נתנו לאיתמר את הכיסא, אז עוצמה יהודית פרסמה: "ישנה התקדמות חיובית במגעים בינינו לבין הליכוד לטובת הכנסת – בן גביר לפורום המצומצם – – – ככל שהמשא ומתן – יצלח ונגיע להסכמות, נצביע בעד חוק הרבנים". יפה. רציתי להגיד שזו סחיטה באיומים אבל מישהו כבר הקדים אותי, השר קיש, בטוויטר: "שיטת הסחטנות הפוליטית לא מתאימה כלל ועיקר לתקופת מלחמה. מי שפועל כך לא מבין את גודל השעה ואת החשיבות באחדות – – – ומנותק מהאתגרים שעומדים בפני ישראל".

היום זמן מלחמה, שבע חזיתות, אבל בן גביר החליט שזה זמן מושלם לערער על הסטטוס קוו, אז הוא דיבר על העלייה להר הבית, הרי הר הבית הוא המקום היהודי המקודש ביותר לעם היהודי, ויש לו זכות עליו. במקביל, אנחנו חיים בעולם מורכב, עם הסכמות ורגישויות שהזמן לערער עליהן הוא לא בדיוק זמן של כאוס. "אני הדרג המדיני", הכריז היום בן גביר. הוא חיכה שראש הממשלה יהיה בחו"ל ומינה את עצמו לראש המערכת המדינית. "אני הדרג המדיני, ואני מתיר תפילת יהודים בהר הבית", כך הודיע בן גביר. כי 70 שנה זה לא קרה, אז הינה, זה קורה עכשיו. בישיבה דרדל'ה של עוצמה יהודית כשראש הממשלה בחו"ל. אבל מה זה משנה מה אני אומר? הרי חבר הכנסת גפני, יו"ר ועדת הכספים, אומר: "העלייה להר הבית כרוכה באיסור חמור של חיוב כרת. אני דורש מראש הממשלה לא לשנות את הסטטוס קוו". שר הפנים משה ארבל אמר: "חילול השם הגדול שנעשה לא יכול לעבור בשקט, מבקש להביע מחאה". מופת של תמימות דעים. ממשלה אחת מתפקדת, מסכימה על מה שחשוב, מלא מלא. יד ימין אחת לא יודעת מה יד ימין השנייה עושה, וכשיש שתי ידיים ימניות שום דבר לא מתפקד. העיקר הימין, העיקר הטייטל.