קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לנצל את הדקות שיש לי כדי לנסות לעשות איזשהו סדר בבלבול שאני רואה שיש בציבור בהקשר לחוק הרבנים versus חוק המועצות הדתיות. אנחנו לא כל כך רואים מתי מעלים את החוק הזה. הוא היה אמור לעלות לפני שבועיים וירד, והיה אמור להיות היום וירד.
הינה, בדיוק בשביל זה, אסביר עכשיו, בדיוק בשביל זה באתי. אנחנו לא יודעים, אולי זה יעלה ביום ראשון, תלוי אם יוקם קבינט מיוחד לשר בן גביר. כן יוקם, לא יוקם, אנחנו לא יודעים עדיין לאן זה הולך. אני חייב להגיד בכנות שאני עדיין לא מצליח להבין את הלהט שלכם להעביר דווקא את החוק הזה. מבין כל החוקים, הכול, התלבשתם על החוק שהוא חוק המועצות הדתיות. אתה יודע, זה – – –
יפה. נכון, זה חוק חשוב. אבל על זה ללכת לרב, מה שנקרא?
אז אסביר רגע לציבור, יש איזה בלבול, כי אני רואה שברשתות אומרים לי: אתה תומך בחוק הרבנים. אז לא, אני לא תומך בחוק הרבנים – –
– – אלה שני חוקים נפרדים. שני חוקים נפרדים. יש חוק הרבנים, שהוא, מה שנקרא, בלי להעליב אותך, אדוני השר, חוק הג'ובים של ש"ס; חוק שכל מהותו היא לקחת את הכוח שאני, כשהייתי שר, העברתי לעיר, לבחור את הרב שמתאים לה. העברתי 75% מכוח הבחירה לעיר עצמה, כדי שהעיר תבחר רב שמתאים לה. באים בש"ס ואומרים: לא, לא מתאים לנו שהעיר תבחר את הרב שלה, אנחנו רוצים לבחור את הרבנים בכל הערים. את הרבנים שמתאימים לנו. לכן, בהתחלה הם הביאו חוק מאוד מאוד דרקוני ומפלצתי; ניסו קצת לרכך אותו, אבל עדיין, כל מי שמבין עניין בתחום הזה – חזקה על כבוד השר שהוא מבין עניין – יודע שהשליטה עדיין לגמרי נמצאת בידיים של ש"ס לבחור מי יהיו רבני הערים. לחוק הזה, לשמחתי, לא רק אני מתנגד. גם בליכוד יש כמה חברי כנסת שמתנגדים; כל השלטון המקומי מתנגד בתוקף. לשמחתי, החוק הזה בינתיים ירד מהפרק. לך תדע, אני חושש מאוד.
יש חוק אחר, שהוא מה שנקרא חוק המועצות הדתיות, שהוא החוק שאולי יעלה ביום ראשון. זה חוק, כמו שאמרתי קודם, שמבחינתי, כשאני הייתי שר גם חשבתי שראוי ונכון לקדם אותו, כי הוא פותר איזושהי לקונה. נראה לי שבסשן הבא שלי אסביר מה הבעיה פה, אני לא רוצה לחרוג מהזמנים שניתנו לי.
אסביר, אסביר. אבל אתה יודע, אצלנו אומרים שגם להקדים זה לא לעמוד בזמנים, אז אקח את עוד שלוש השניות שנשארו. שתיים, שלוש, פעל.
392 מילים של מתן כהנא. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.