קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
ינון, אני רוצה להגיד לך משהו, ועכשיו בשיא הרצינות: אני מבין שמה שאתה יכול לעשות זה לעלות לכאן ולעשות תחרות מי היה יותר בקריית שמונה. לא הייתי אומר לך את זה, אבל אני חושב שיש דברים שהם קונסנזוס, ואף אחד לא צריך לעשות תחרות. אני רק רוצה להעיד על חבריי, אנשי יש עתיד – אתה יכול להעיד על חבריך – שבכל שעה פנויה ובכל יום פנוי כולנו שמים את פעמינו לצפון, לכל פינה, למקומות – תאמין לי – שאני הגעתי אליהם ואמרו לי: אף אחד לא היה חוץ ממך. אבל לא באתי לעמוד כאן ולהתהדר. זאת החובה שלנו.
אני רוצה להגיד לך, היות שהייתי ראש עיר בפריפריה, והיות שאני לא חשוד, חלילה, נגד הדת או נגד רבנים, אני ממש לא: כולם יודעים שזה חוק מיותר. אני ציפיתי מכם, מש"ס, דווקא על רקע הקדנציה הזאת, שיש בתוככם שרים טובים ויש בתוככם אנשים שעושים עבודה טובה – אני לא אציין את השמות, אתה יודע, אני מדבר איתך – דווקא על הרקע הזה, ברגע הזה, בשבוע הזה, בחודש הזה יכולתם להתאפק, ולהגיד: זה לא הזמן. כי אני רואה אתכם בבתי העלמין ואני רואה אתכם כואבים את הכאב, וחבל. חבל שאריה דרעי אמר לכם להעביר את זה, כי זה פוגע בהווייה הטובה שאתם השארתם ונוהגים על פיה עכשיו. יכולתם להתאפק. החוק הזה מכעיס הרבה מאוד אנשים, גם את החברים בתוך הקואליציה, גם אנשים מהמחנה שלכם, שאני פוגש בחוץ ואומרים לי: לא ברור לנו מה הלהיטות הזאת.
דווקא כקבוצה של חברי כנסת שהביאו איתם איזו סובלנות, איזו הבנה, איזה רצון באמת לטפל באוכלוסיות חלשות – בדקה ה-90 אתם מביאים את החוק המיותר הזה. ואתה יודע שהוא מיותר, ואני מכיר לפני ולפנים. אין שום סיבה – – –
אין שום סיבה בעולם שבתוך דימונה, בתוך אופקים או בתוך תל אביב יהיה מבול כזה של רבנים. תאמין לי, לא צריך, מיותר, וחבל שעשיתם את זה.
300 מילים של מאיר כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.