תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אני לא רוצה לדבר על החוק המושחת, חוק הרבנים, אני רוצה לדבר על משהו שמטריד אותי כאזרח המדינה ומטריד את מדינת ישראל, ואני שמח שנמצאים פה השר דיכטר ותת-אלוף במילואים פוגל. לפני כמה דקות היה פה השר קיש, ואני רוצה להקריא לכם – אני יודע שהוא נמצא פה בחוץ: "השר קיש נולד, גדל והתחנך בשכונת צהלה בתל אביב, הוא נכדו של בריגדיר גנרל פרידריך קיש, מנהיג ציוני ומפקד כוחות ההנדסה הבריטיים בצפון אפריקה. אביו של קיש, סגן-אלוף במילואים מיכאל (מייק) קיש, שירת במלחמת יום הכיפורים כקצין הנדסה של פיקוד דרום ויזם את הקמת פלוגת החבלה של הצנחנים". קיש "למד בבית הספר להנדסאים וסיים קורס טיס ב-1988 במגמת קרב בחיל האוויר". קיש שירת בקבע כמובן וסיים בדרגת סגן אלוף. מה שיותר חשוב מזה, שהשר קיש, טרם היבחרו לכנסת היה – ואני מקריא: "ממובילי מחאת המילואימניקים לשוויון בנטל השירות הצבאי והאזרחי ושימש נציג הציבור בוועדה לקידום השוויון בנטל".
זאת אומרת, השר קיש, שעכשיו מצביע ומקדם חוק שהוא נגד גיוס של החברה החרדית, היה אחד מהלוחמים הגדולים – צ'ה גווארה של המילואימניקים. מה קרה לך, השר קיש? איך אתה יכול להסתכל על החברים שלך, על החברים של הבן שלך? על כל אותם אנשים שנותנים את החיים שלהם למדינת ישראל?
תת-אלוף פוגל, קראתי את ההיסטוריה שלך. מדהים. לוחם, מצביא, תת-אלוף בצבא. איך אתה יכול – ואני מאוד מעריך אותך – להרים את היד שלך נגד הילדים שלנו, שנמצאים כרגע בעזה, ועוד יהיו הרבה מאוד זמן? איך אתם מסוגלים להסתכל בעיניים של הילדים שלכם ולהגיד: אנחנו נעשה הכול כדי לא לקדם חרדים לגיוס לצה"ל? דיברנו על זה עשרות פעמים. לא כולם צריכים להתגייס. יש תלמידי חכמים שצריכים ללמוד, אבל רבים מהם לא תלמידי חכמים.
השר דיכטר, אם אני אקריא את הביוגרפיה לך, שעה לא תספיק לי – ראש השב"כ, מפקד בצבא. למה אתם לא דואגים לעשות חוק שוויוני, שבו הילדים של החרדים יישאו בנטל כמו הילדים שלנו? למה אתם מרימים את היד בעד הדבר הזה? מה עובר עליכם?
משה סעדה, טוב שנכנסת. אני זוכר את מה שאמרת. עמוד בדברים שלך – שאתה לא תיתן יד להעביר את חוק הגיוס כפי שהוא עכשיו עובר לוועדה, שאתה תעשה הכול ולא תצביע בעד החוק הזה. אמרת את זה, שמעתי אותך, ציטטתי אותך, הקלטתי אותך. בוא נראה איך אתה תצביע.
בוא נראה איך תצביע.
אתה חוזר על זה, כל הכבוד.
375 מילים של סימון דוידסון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.