תודה רבה, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה, אני מסתכל על החדר הזה, על החדר מאחור, על הפרסה. באמת, לא מבין מה קורה פה. באמת. זאת הזיה, מה שקורה פה.
אנחנו נמצאים בזמן מלחמה, בשבוע שקוברים יותר מדי חיילים. בזמן שעשרות-אלפי אנשים פטריוטיים מפגינים מחוץ לכנסת, ועל מה אנחנו מדברים? אנחנו לא מדברים על הצפון הבוער, אנחנו לא מדברים על עסקת החטופים, אנחנו לא מדברים על התקדמות הלחימה. לא. אנחנו פה כולנו מדברים על חוק הרבנים.
תגידו, השתגעתם? באמת? זה מה שיש לעשות בזמן מלחמה – לדבר על סידורי עבודה, איך נוכל לעשות עוד כמה עשרות, מאות, ג'ובים? יש לך משהו להוסיף, חבר הכנסת?
אה, אולי לא. כולנו פה כי משעמם לנו, ועכשיו אני באמת שואל: מה קרה לנבחרי הציבור במדינת ישראל? איך אתם כל כך חזקים בטוויטר ובתקשורת וכל כך חלשים פה?
אנחנו שומעים את שיקלי, שאומר: לחוק הרבנים מטרה אחת – ג'ובים; את סעדה, שאומר: מתנגד לחוק הרע ולעיתוי הרע; את גוטליב, שעומדת ואומרת: נתנגד בדרכים שונות – היא כבר עלתה מדרגה – לחוק הרבנים. איך תתנגדי בדרכים שונות? מקפלים אתכם כמו קפצונים.
עכשיו באמת אני שואל: אתם לא מתביישים עם עצמכם? אתם יושבים פה כולכם, אנשים רציניים, בזמן שהאחים שלנו, הילדים שלנו, כולם נלחמים בשביל שאנחנו נשב פה ונבלבל את המוח. זה מה שיש לכם לעשות היום? זה מה שיש לכם לעשות היום? עסקים עדיין לא קיבלו את הפיצויים שלהם; מילואימניקים קורסים, כבר שמונה חודשים משרתים את המדינה. מדברים על להאריך את השירות הסדיר; יש פה מפלגה שלמה שדוגלת בסיסמה: נמות ולא נתגייס, אבל אתם, תעצרו הכול ותחפשו איך מביאים עוד ג'ובים למפעל הנהדר הזה, ותקראו לזה גם חוק הרבנים. איך זה נשמע? כלום. לא קרה שום דבר. נכון? לא קרה כלום.
אז אתם בעצם מייתרים את הרשויות המקומיות, לא שואלים את הקהילות, מדלגים על כולם, מצפצפים על הציונות הדתית, שיושבת פה ומעלימה עין. לא אכפת לכם, נכון? לא אכפת לכם. רומסים את כולם, ואז כשאתם רואים שעושים קצת שרירים, אז מה אתם אומרים? נפרק את הקואליציה. אוי אוי אוי. לא תפרקו שום דבר, כי מי ייקח אתכם יותר? לעולם לא תחזרו לשלטון.
תהיו קצת אמיתיים עם עצמכם. קצת אמיתיים עם עצמכם. הסתכלו לחיילים בעיניים, ללוחמים בעיניים, למפגינים מחוץ לכנסת, ותפסיקו עם החרְטות האלה פה.
356 מילים של רון כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.