אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר דיכטר, שלום לך. אני רוצה לשאול את הממשלה הזאת שאלה אחת: למה אתם מתייחסים לתושבי קו העימות בצפון כאילו מדובר בתושבי רמת גן, גבעתיים או ראש העין? הרי אתם יודעים היטב שהם נמצאים במציאות חיים בלתי אפשרית. מדובר ביישובים שלא פונו, שהממשלה החליטה שלא לפנות, למרות שהם נמצאים בטווח של עד 5 קילומטרים, חלקם בטווח של עד 8 קילומטר, אבל מי שנמצא שם ומבקר שם יודע שאותם תושבים חיים במציאות חיים בלתי אפשרית מחשש למחבלים, מירי רקטות בכינון ישיר ותלול מסלול, משיגורי כטבמי"ם לאזור, מנוכחות צבאית משמעותית, מירי מאסיבי של כוחותינו מסמוך ובתוך היישובים, מחסימת צירי גישה למקום המגורים או למקום העבודה של אותם אנשים, מסגירת מערכת החינוך ושגרת לימודים מאוד מצומצמת, מאי-אספקה של שירותים חיוניים בבריאות, ברווחה ובחינוך, מאי-מענה תעסוקתי לא במתן חל"ת ולא במתן דמי אבטלה, מאי-מתן פיצויים לעסקים שקרסו ומחוסר במענה רגשי גם לילדים וגם למבוגרים. מתייחסים אליהם כאילו הם גרים ברמת גן, לתושבי עבדון, אבירים, חורפיש, כפר סאלד וכפר בלום, ותושבי שמיר, אמיר, גונן, שדה נחמיה ונאות מרדכי ועוד לא מעט יישובים שהם קו הגבול האחרון של מדינת ישראל. כאילו המדינה לא מתייחסת אליהם, מצפצפת עליהם.
ואני רוצה לשאול – למה? למה אתם חושבים שלאותם תושבים, שאמורים להיות הקו הראשון של מדינת ישראל למול האויב, כי היתר פונו – אין שום זכויות? לא מגיעים להם מענים, לא מגיעה להם התייחסות, לא מגיעים להם הכלים הכי מינימליים כדי שהם יוכלו להפגין חוסן למול הילדים שלהם, בפני עצמם? למה אתם לא מתייחסים אליהם? זאת באמת שאלה. אני באמת תמה: למה אין התייחסות כלשהי של ממשלת ישראל לתושבי קו העימות בצפון? מישהו פה רוצה אולי לענות? להציע איזושהי התייחסות? בואו נמתין, אולי לממשלה תהיה איזושהי התייחסות. לשאילתות שלנו אתם לא עונים; שאילתות דחופות לא מאושרות; יש פה מעט חברי כנסת מהקואליציה ושר אחד שמעדיף לעיין בפלאפון שלו במקום לענות לי. אולי למישהו פה יש איזשהו רעיון או מושג למה תושבי קו העימות בצפון מקבלים התעלמות מוחלטת מהממשלה? ולמה נראה לכם הגיוני? החלטתם לא לפנות אותם, ועכשיו אתם מתעלמים מהם, מפקירים אותם לגורלם – אותם ואת הילדים שלהם – נראה לכם הגיוני? לי לא.
341 מילים של יוראי להב הרצנו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.