בטח. תודה, אדוני היושב-ראש. פשוט מזכירת הסיעה ביקשה שאנצל את כל שלוש הדקות.
תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברות וחברי הכנסת, קודם דיברתי על זה שראש הממשלה נתניהו אלוף בלא לדעת. הוא אלוף – אם זה משהו טוב, הוא מוכן אפילו להפסיק את השבת ולהגיע לכל מקום, לדבר ולהגיד עד כמה הוא עשה דברים טובים. אבל כל הדברים הרעים, זה לא קשור אליו. אם לא תופסים אותו בדש מעילו, הרי הוא לא ידע. הוא לא ידע על השחרור של דוויק עכשיו, יושב-ראש הפרלמנט מחמאס ששוחרר מכלא ישראל. פתאום זה קרה ואף אחד לא מדבר על זה. הוא לא ידע מ-7 באוקטובר. הוא לא ידע מההפסקה הטקטית ברפיח פתאום. הוא מלך בלא לדעת. הוא לא יודע מהמצב הכלכלי הגרוע. הגירעון לא קשור אליו – זה סמוטריץ'.
סמוטריץ' – שלא נדבר בכלל, איך הוא מדבר אל משפחות החטופים, בלי חמלה, בלי טיפת מחשבה על מה עובר עליהן בנפש, בראש; בן גביר, שמתנהג כמו אופוזיציה למרות שהוא בקואליציה והאחריות היא גם עליו, והרבה מאוד אנשים שנמצאים עכשיו בקואליציה ויודעים טוב מאוד שההיסטוריה תסתכל טוב טוב על איך הם התנהגו, איך כולנו התנהגנו כאן, ותשפוט כל אחד ואחת.
וכאן זו הזדמנות, עכשיו, אחרי שהימין הממלכתי והמחנה הממלכתי יצאו מהקואליציה הזו. זה הזמן לאנשים הטובים, לאנשים שמדינת ישראל עומדת לנגד עיניהם, לאנשים שהעתיד של הילדים שלהם חשוב להם יותר מכל דבר אחר, לבוא ולעשות מעשה – לבוא ולהגיד מה בסדר ומה לא בסדר; לא להסתכל על השיקולים הקואליציוניים, לא להסתכל על מה יגידו האנשים לידי בכיסא, אלא להסתכל בראי; להסתכל בראי, לבוא ולראות אם הם אוהבים, אם אתם אוהבים את מה שאתם רואים ורואות. תסתכלו בראי, תגידו אם כל מה שקורה במדינת ישראל – וההתנהגות של כל אחד ואחת מכם, אם היא התנהגות שמקובלת עליכם או לא. אבל אנחנו חיים במדינה שבה כולם יודעים להאשים אחרים אבל לא לקחת אחריות.
אתם יודעים שאני עוסק בתאונות דרכים. 211 הרוגים, ועוד לא עברה מחצית השנה. אף אחד לא לוקח אחריות. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים עוד מעיזה להגיד שהכול דבש. היא לא מדברת על הבטיחות בדרכים כי אין לה מה להגיד. היא מדברת על: איזה יופי, אנחנו משכנים 150,000 פליטים יהודים בארצם. מי היה מאמין שנגיע לכזה מצב?
אני מציע, עכשיו כשאני רואה שהזמן שלי אוזל, למרות שאנחנו בשעה כזאת, לראות את כל המפגינים שעדיין נמצאים בחלק מהמקומות בארץ, שמפגינים בכל יום, עושים כל מה שאפשר בשביל לנסות ולטפל בעתיד של החיים של הילדים שלנו, של המדינה שלנו – אני מסיים, אדוני היושב-ראש – ולבוא להסתכל בראי ולעשות מעשה. כי בידיכם ובידי כל אחת ואחד מכם, בכל רגע ובכל הצבעה, להחליט אם העתיד שלנו יהיה טוב יותר או אם אנחנו נמשיך לשקר לעצמנו ולפגוע בעתיד של ילדינו. תודה רבה.
430 מילים של בועז טופורובסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.