תודה. אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לספר לכם שאתמול התקיים אירוע מנותק, שבו נאם שר מנותק נאום מנותק. למי שלא שמע, אתמול חגגו בבני ברק מאה שנים להיווסדה באירוע מפואר ומושקע שהזכיר לי לרגע את הימים שלפני המלחמה. כדי להתכנס לזמנים אני לא ארחיב, אבל הניתוק מהמציאות שיש בקיום אירוע במתכונת הזאת בזמן שלוחמינו הגיבורים נלחמים בעזה והורים יושבים שבעה על ילדיהם שנפלו בקרב – הוא מחפיר.
אבל אני רוצה שנייה להתמקד בדברים שנאמרו על ידי השר גולדקנופ באותו אירוע, ממש לפרק את זה שורה-שורה ולהשיב לו. הוא אומר: "עדיין לא מבינים אותנו, למה אנחנו אומרים שחיים על התורה?" התשובה היא: אנחנו לא בהכרח מבינים, אבל אנחנו מכבדים, לכן מעולם לא ביקשנו לגייס 100% מהחרדים. אלו שתורתם אומנותם יוכלו להמשיך ללמוד כרגיל, ואילו אותם חרדים שלא באמת לומדים, יתגייסו לצבא ויתרמו למדינה כמו שמצופה מהם.
המשיך השר: "מי יגן עלינו?" התשובה פשוטה: מי שיגן עלינו הוא חיילי צה"ל האדירים ותלמידי הישיבות החרוצים, שכאמור ימשיכו ללמוד. "אתם לא רוצים אותנו", אמר גולדקנופ. אם לא היינו רוצים אתכם בצבא, לא היינו נלחמים על שוויון בנטל. אנחנו רוצים אתכם יחד איתנו תחת האלונקה, כתף אל כתף.
"אתם לא צריכים אותנו", אומר גולדקנופ. לא ברור לי על סמך מה אתה מחליט מה הצבא צריך או לא צריך; הרמטכ"ל, לעומת זאת, שיודע דבר או שניים על צורכי הצבא, אמר השבוע: כל גדוד סדיר חרדי שנקים היום מוריד לנו תעסוקה של אלפי אנשי מילואים, וזה עכשיו צורך מובהק. "אמרתם שוויון בנטל, אנשי – – – משרד הביטחון, איפה השוויון?" צודק, אכן אין שוויון בנטל, זה בדיוק מה שאנחנו רוצים לשנות. "האם באמת אין לנו זכות בבחירות לשאת ולקבל את מה שמגיע לנו?" שואל גולדקנופ – יש לכם זכות, אבל כדי לשאת ולקבל, צריך קודם כול לשאת – ואחר כך לקבל.
"האם אנחנו לא שווים אם זכינו בבחירות להיות בשלטון? לא רק אנחנו, אלא הימין, שיוכל לבטא את עצמו" – בוודאי ששווים, רק מי מספר לך שאפילו בקואליציה יש ח"כים רבים שדורשים מכם להיכנס תחת האלונקה ולהתגייס לצבא, ולא יסכימו לפטור אתכם מגיוס?
השר גולדקנופ, אנא, תתחבר למציאות, הגיע הזמן לעלות על מדים, מחכים לכם בבקו"ם. תודה.
343 מילים של יסמין פרידמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.