תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, לא הכנתי שום דבר כתוב לדבר פה עכשיו, אבל אני מסתכל על הבניין הזה, על האולם הזה. אני מסתובב במסדרונות. יש לנו משכן מאוד יפה, מאוד יפה, אקוסטי, לא שומעים שום דבר מבחוץ פנימה. אבל אתם יודעים מה קורה בחוץ עכשיו? עשרות אלפי אנשים מפגינים. עשרות אלפי אנשים עמדו כאן מול הכנסת וצעקו, וצעקו שהם רוצים שינוי. הם צעקו שהם רוצים תקווה; הם צעקו שהם רוצים איזשהו עתיד טוב יותר לילדים שלהם.
הם מבינים, כנראה יותר טוב מחברי הכנסת, שהמדינה הזאת הולכת ונופלת, היא כבר בתהום, וצריך להוציא אותם מהתהום הזה. כנראה שמי שהכניס אותה לתהום לא יוכל להוציא אותה מהתהום. ואותם אנשים הלכו מפה בצעדה גדולה, ואני מעריץ אותם. הם הלכו בצעדה גדולה, והם נמצאים עכשיו מול בית ראש הממשלה. אחד מהמעונות של ראש הממשלה, כן? יש לו כמה מעונות, בקיסריה, ברחוב עזה – כל בית שהוא שוהה בו לרגע הופך למעון. הם נמצאים שם עכשיו והם זועקים. הם אומרים לו: אדוני ראש הממשלה, אתה הראש, אתה אשם. תיקח אחריות ותתפטר. מי שהביא אותנו למקום הזה לא יכול לתקן – אלה הם הדברים שאתה אמרת, מהדוכן הזה שאני עומד בו, אמרת את זה לראש הממשלה אולמרט, וצדקת. חייבים לתקן.
אני מסתכל על חברי הכנסת מהקואליציה ואני שואל את עצמי: אתם לא מבינים מה קורה פה? אתם לא רואים מה קורה בחוץ? אתם לא רואים לאן הכלכלה שלנו הולכת? עמית הלוי, אתה לא רואה את זה? אתה אטום למה שקורה?
מה זה משנה מי הביא את זה? מי שהביא את זה הוא הממשלה המכהנת.
מי שהביא אותנו למצב הזה צריך להתפטר. מי שהביא אותנו למצב הזה צריך להתפטר.
זה נכון שגם מי שלקח אחריות מהצבא, מהשב"כ – הם יתפטרו. אבל גם הממשלה. הממשלה חייבת – – –
הממשלה חייבת – אתה יודע למה? אני אגיד לך, עמית הלוי.
אנחנו – גם אתה, אתה יודע היטב.
ואני לתומי חשבתי שאני לא אצליח לדבר שלוש דקות.
נכון – –
– – אף אחד, אף אחד מהשרים – –
– – אף אחד מחברי הממשלה, אף אחד לא לקח אחריות לא למחדל הגדול של 7 באוקטובר, ולא לימים שבאו מ-7 באוקטובר ועד היום.
אתה יודע שיש כאן משרדים שלא מתפקדים. אתה יודע שיש ארגונים אזרחיים שמחליפים משרדים. תראה לי שר אחד שלקח אחריות. בינתיים כל השרים עסוקים כאן בלמלא את התקציבים שלהם, אם זה במשרות לרבנים, אם זה בדברים אחרים, בכל מיני דברים אחרים.
בוזזים את התקציב, ואתה מדבר איתי על מי שמתפטר? קודם כול, שהממשלה הזאת תתפטר, קודם כול, ואחרי זה שכל השאר ילכו. מה אתה חושב, שאנחנו ניתן לבן אדם הזה, שהביא אותנו למקום הזה, למנות את הרמטכ"ל הבא ואת ראש השב"כ הבא? מה, לא מספיק לנו המשטרה? תסתכל איך המשטרה נראית.
תסתכל איך המשטרה נראית.
תסתכל איך המשטרה נראית.
ככה אתה רוצה שייראה כל הדבר הזה? זה מה שאתם רוצים?
הבעיה היא שזה מה שאתם רוצים. אתם רוצים להפוך אותנו למדינה שנשלטת בידי חבורה של הזויים. זה מה שאתם רוצים, וזה לא יקרה, כי אותם אנשים שעומדים עכשיו מול בית ראש הממשלה וצועקים בזמבורות – הם יביאו את השינוי, לא אתם. אתם חבורה של אפסים.
502 מילים של רם בן ברק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.