קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, אני אמשיך את דברי חברת הכנסת בן ארי ואת דברי חברתי חברת הכנסת נעמה לזימי. הבוקר הזה קיימנו דיון נוסף בהצעת החוק לתיקון חוק המאבק בארגוני פשיעה, הצעת חוק שהגיש חבר הכנסת צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי. ואני אומר כאן דבר קשה, שהלוואי שלא הייתי צריך לומר אותו: באזורים מסוימים של משטרת ישראל הולכת ומתבססת תרבות של ארגון פשיעה, תרבות של ארגון פשיעה בתוך המשטרה, בחסות הרוח הרעה, המעוותת והעבריינית שנושבת מלשכת השר, שמוקף באנשי ארגון להב"ה.
האמירה הזאת לא פשוטה. מי רוצה להיות אזרח במדינה שבה חלק מן השוטרים, חלק מן הקצינים, חלק מן המפקדים הבכירים מזלזלים בשלטון החוק, מתמסרים לתרבות של הפצת שקרים, של אי-דיווחי אמת, של מעצרי שווא, של העלמת ראיות, של רמיסת הפקודות והנהלים של המשטרה עצמה, של חיפוי הדדי של קצין על פקוד, ושל פקוד על חברו? מי רוצה לחיות במדינה שבה המשטרה לא ניצבת לצידו של האזרח אלא מתייצבת לנגדו?
ב-18 חודשים האחרונים אני מתייצב מדי שבוע כמה פעמים לצידם של המפגינים. אני יכול להציג כאן אין-ספור עדויות לרמיסת פקודות ונהלים – לא על ידי שוטרי סיור, אלא על ידי מפקדי מרחבים וסגניהם. אני יכול להציג כאן אין-ספור עדויות להודעות שקריות של דובר המשטרה, אין-ספור עדויות להפעלת מכת"זית בניגוד לנהלים שקובעים שמכת"זיות ופרשים מופעלים רק במקרה של התנגדות אלימה למשטרה, תוך שהנהלים עצמם קובעים שעצם האי-ציות להוראת ההתפזרות אין בו כדי התנגדות אלימה.
אני יכול להעיד על אין-ספור אירועים שבהם מופעלים שוטרים סמויים לפיזור הפגנות משל מדובר בעבריינים, בפשיעה חמורה, והכול בניגוד לנהלים.
והחמור מכול: כל הפניות למפכ"ל, כל הפניות ללשכת השר, כולן זוכות להתעלמות. אז כן, בצער וביגון, לנוכח התמונות מרחוב עזה עכשיו והתמונות שראינו במשחק הכדורסל, אני אומר: במשטרת ישראל תחת השר בן גביר, העבריין הכושל, הולכת ומתפתחת תרבות של ארגון פשיעה, ואנחנו נעשה הכול כדי לעקור אותה ולהשיב את המשטרה אל דרך המלך הראויה.
300 מילים של גלעד קריב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.