הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – סמכויות האפוטרופוס), התשפ"ג–2023

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה, אדוני היושב-ראש.

כמי ששירתה בצה"ל שירות מלא, כולל קד"ץ, אני מאמינה בלב שלם שהתפילות, הלימוד, הישיבות, תלמידי החכמים, הם חומת המגן הרוחנית של עם ישראל.

כמי ששלחה את ילדיה לשרת בצבא שירות מלא, אני מאמינה שאין דבר כזה "כוחי ועוצם ידי", שאין דבר כזה. עם שהיה מחולק בכל קצוות העולם משך אלפיים שנה, ונרדף, דוכא, נשרף, כל פשע נגד האנושות עשו נגד העם שלנו, ואחרי אלפיים שנה חזרנו לכאן – מי שחושב שזה אקראי, מי שחושב שהמדינה הזאת נמצאת במשך כמעט 80 שנה בתוך לב של ג'ונגל מלא בזאבים שרוצים לשחוט – ובואו נדייק, 1.6 מיליארד ערבים – מוסלמים, סליחה – מול, כמה מיליון יהודים אנחנו, שבעה מיליון? מי שחושב שזה "כוחי ועוצם ידי" שאנחנו מצליחים לבד לתחזק את הנס שאין לו מקביל, שהוא לא עובר שום מבחן גיאו-פוליטי, שאין שום תקדים היסטורי למה שקורה פה, וזה בגלל "כוחי ועוצם ידי" – הוא עיוור מרצון בעיניי.

בעיניי, התרומה של המגזר החרדי היא לא רק גמילות חסדים; התרומה של המגזר החרדי היא לא רק חסד בכל מקום שאפשר, התרומה האמיתית של המגזר החרדי, על שלל תלמידיו החכמים ועל שלל ישיבותיו, היא זה שאנחנו קיימים פה. אני חושבת שאלמלא האנשים האלה, שנושאים על גבם את עול היהדות שאף אחד מאיתנו לא נושא, אלמלא האנשים האלה ששומרים באדיקות – בוקר, צוהריים, לילה, יום אחרי יום – את נצח ישראל, את הגמרא, את המשנה, את כל החוכמה האין-סופית, המטפיזיקה היהודית, את הרוחניות היהודית – אלמלא הם, באופן מפורש אני עומדת כאן ואומרת: לדעתי, לא היינו מתקיימים יום אחד.

המגזר המשוקץ הזה – – –

סליחה. המגזר הזה, שסופג שנאה, שסופג משטמה – –

– – שאף אחד לא מנסה להבין את הפחד שלו, והפחד שלו זה לא לשלוח ילדים להילחם בקרב, הפחד שלו זה שברגע שהם שולחים את הילד שלהם לבקו"ם, זה נגעת – נסעת: הילד יוצא מהקהילה, וזה קורה.

הם יוצאים מהקהילה, ובמקום שאנחנו החילונים נקשיב לפחד הזה ונדע למסמס אותו – –

– – ואז הם יתגייסו, אנחנו תוקפנים – –

– – אנחנו שונאים, אנחנו מקללים – –

– – את המגזר הזה, שיושב מבוהל בביתו וממשיך להתפלל וממשיך לשמר את המדינה הזו – –

– – כי בלי תורה אין לנו קיום, ובלי יהדות אין לנו עתיד – –

– – ובלי המגזר החרדי המדינה הזו הייתה הרבה פחות בטוחה. תלמידי חכמי ישראל, אני מצדיעה לכם, אני מאחוריכם – –

– – אתם כיפת הברזל האמיתית של העם הזה. תודה.