קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, גברתי היושבת בראש. כנסת נכבדה, אדוני השר, אני מחפשת שר, שר פשוט, שלא יעשה סיבוב בשוק בשביל יח"צ, ויעשה סיבוב על מונופולים עבור האזרחים. שיהיה לו כסף – זו לא קללה. ומה עם שר הכלכלה? בזמן שהמשרתים קורסים, אתה עסוק בלהשיק את הסל של המדינה. הבטחת בשורה: סל מוצרים זול ונגיש לכל המשפחה. משפחה מראשון שנחנקת מהמשכנתה, זה מה שיציל אותה – אוריאו וקרקר בצל? משקאות אנרגיה? זה מה שחייל שחוזר מסבב בעזה צריך? באמת, כל הכבוד שדאגתם להורים. כפיים. ויש חיתולים במידה הכי פחות פופולרית.
בניתם את הסל של המדינה ממוצרים שאף אחד לא צריך. הפכתם את המאבק ביוקר המחיה לבדיחה על חשבון הציבור. והרפורמה? מחלקת נקודות: דוז פואה. משחת שיניים קולגייט – פי שניים; דאודורנט של דאב – פי שניים; קורנפלקס לילדים – פי שניים. בכל סופר באירופה וארצות הברית המוצרים עולים פחות, אבל פה החוק עובר – המחיר נשאר. ועדת חריגים, לוביסטים, חברים – כולם גוזרים קופון. רק אנחנו משלמים עוד היטל, עוד מכס, עוד מיסים, דוך לכיס של המקורבים. אמרת "מה שטוב לאמריקה", אבל בינתיים קיימת רק את המחירים של מנהטן.
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, איזה יופי, תראו איזו רשימה – רשימת קניות: ביצים, חלב. אני אקדש, והוא יביא חלב או לחם. אל תביאו לנו עוגות. הדור הזה לא פראייר, הדור הזה בודק את הקבלות, והכול רשום בפנקס. תודה רבה.
216 מילים של שלי טל מירון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.