קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אני רוצה להקריא לכם משהו. אני פונה פה במיוחד לתומכי הטרור בכנסת, אל תתבאסו. חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי: "ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, שבה קמה מדינת ישראל". ברור? "מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית. מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי". חוק-יסוד: הלאום, לא נגעתי.
סמלי המדינה, השפה של המדינה, בירת המדינה. סעיף 4 – שפה: "עברית היא שפת המדינה. לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה; הסדרת השימוש בשפה הערבית במוסדות ממלכתיים או בפניהם תהיה בחוק". כדי לדבר בפרלמנט ישראל בערבית צריך להסדיר את זה בחוק, כל זמן שזה לא הוסדר בחוק, אתם תעמדו פה ותדברו עברית.
אם לא טוב לכם לדבר עברית אתם מוזמנים לנסוע לירדן. אתם רוצים לא לנסוע לירדן? אין בעיה – למצרים, נראה אם יקבלו אתכם. לא בא לכם מצרים? ערב הסעודית. גם לא יקבלו אתכם. אולי יקבלו אותם באמת בסומליה, אולי בסודאן, אולי באתיופיה, אני לא יודעת. פה אתם אזרחים שווי זכויות ולכן אתם צריכים לכבד את החוק. והעובדה שאתם יושבים פה בכנסת ישראל ולא מכירים במדינה יהודית ואומרים את זה באל-ג'זירה, זה הופך אתכם, בעיניי, לתומכי טרור.
עכשיו, אני פונה פה גם לאוכלוסייה הערבית וגם לאוכלוסייה הבדואית. אף אחד מחברי הכנסת הערבים לא מייצג אתכם, אתם לא מעניינים אותם. הם עומדים פה בכנסת ונואמים נגד השר איתמר בן גביר, נגד השר איתמר בן גביר – הריסות בנגב. אני בעצמי פניתי פה לוואליד אלהואשלה, זה שאוהב להגיד לי "חלאס", והצעתי לו פתרון. אמרתי לו: תגיעו להסכם שהשליטה באדמות היא במסגרת הסכמי שכירות האדמה מהמדינה. אתם גם תקבלו זכות, אתם גם תשלמו מיסים, תהפכו להיות שווים בין שווים, בזכויות ובחובות. בני הנוער שלכם יגדלו בתוך סביבה מתוקנת, בלי שנאות. כפי שחלקכם, חלק מהקבוצה הבדואית, כבר מתגייסת לצבא והופכת להיות לוחמת ללא חת. כולכם צריכים לקחת את זה כפתרון.
הצעתי, אמרתי בואו, דברו עם ראש הממשלה, אני מציעה לכם פה פתרון. לא. במקום זה, לא רק שהם לא שולחים שום מילה לראש הממשלה או למי מטעמו, הם ממשיכים להתסיס פה, כאילו הם דואגים לחברה הבדואית. הבדואים, אני מסתכלת עליכם בעיניים. כמו שאתם רואים, אני כל הזמן איתכם בקשר. אתם תצביעו ליכוד, אתם לא תצביעו לחברה הערבית.
כולם נורא מתלהבים עכשיו, וואו, איזה יופי. מתראיין לו הממריד והמסית יאיר גולן, שהוא הולך עם הרשימה המשותפת והם הולכים ביחד, אצים ורצים להם ביחד. קבלו – נבואה ניתנה לשוטים, לכן אני לא מנבאת לכם. אני יכולה להגיד לכם את הדבר הבא: המפלגות הערביות, כולכן ביחד, אבל ביחד, ביום טוב ובמאמץ רב, אולי, אולי יהיו לכם תשעה מנדטים, אולי. גם ליאיר גולן, אולי, אולי, בשים לב לטעויות הפטאליות שהוא ממשיך לעשות ולהוציא את דיבת לוחמינו רעה, אולי, אולי יהיו לו תשעה מנדטים, אולי. ובכן, יחד אתם 18 מנדטים.
מ-100 המנדטים הללו, בעקבות הדברים ההזויים שמתגלים על אהוד ברק – כן, אהוד ברק, שרוצה להחליף אותנו באוקראיניות שצ'יק-צ'ק אפשר לגייר. מדהים.
אנחנו לא יפות מספיק, עליזה. אני ואת? לא, לא, אנחנו נשים לא יפות. חבר'ה, צריך להביא אותן מאירופה.
ובכן, אני מסיימת ואומרת, הם יכולים לומר לנו מה שהם רוצים פה על החברה הערבית, אדוני היו"ר. אותנו לא מעניין אם אנשים הם ערבים או יהודים, זה לא שיקול שלנו. הדבר היחיד שמנחה אותנו זה מי שומר על עקרונות מדינת ישראל ומי לא.
ומי ששווה זכויות וישב כאן ויוציא את דיבת לוחמינו רעה, לא צריך להיות פה. כפי שאמרתי, לכו לירדן, נראה אם יקבלו אתכם.
558 מילים של טלי גוטליב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.