קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושבת בראש, כנסת נכבדה, יש מי שעסוק בימים האחרונים בהשחרת דמותה של גיבורת ישראל סגן-אלוף אור בן יהודה. מתברר שבקמפיין נגד שירות לוחמות הכול הופך לגיטימי. אור, שזכתה בצל"ש, נפצעה כמפקדת פלוגה בהיתקלות בגבול מצרים. הקשר שלה נפצע מירי, אור חילצה אותו תחת אש ונפצעה בעצמה. היא המשיכה לנהל את הקרב ולפקד על חייליה, וסיפרה אחר כך, אני מצטט אותה: "אני המפקדת בשטח, אני לא יכולה להרגיש כאב. אני רוצה שללוחמים שלי יהיה מפקד, שתהיה להם ודאות, אני לא יכולה לקרוס. המשכתי לעשות הכול כרגיל". רק אחרי שהגיע מפקד אחר לשטח הסכימה אור שיפנו אותה לבית החולים.
ב-7 באוקטובר אור קפצה בלי פקודה ובראש חייליה לעוטף. ליד מוצב סופה, שהוקף במחבלים, היא טיפסה על סוללת עפר והביטה לכיוון עזה. מול עיניה ראתה עשרות מחבלים וטנדרים שועטים לכיוונה. בקור רוח אור מיקמה את חייליה, ובמשך זמן ארוך הם נלחמו באומץ וחיסלו עשרות מחבלים.
אגב, היו מי שהפיצו השבוע את השקר שבהכשרה שלה אור כלל לא עמדה ברף המבצעי. אלא שהעובדות מספרות סיפור אחר. כשאור סיימה את השלב הבסיסי בקורס הקצינים, הפנו אותה להשלמה של תומכי לחימה. אור התעקשה לעשות השלמה של חי"ר, שהרי אם רוצים אותה קצינת חי"ר היא צריכה לעשות בדיוק כמו יתר הקצינים.
בתוך השקרים והלכלוך שהופצו, ראויה אור ששמה יישאר נקי ושנכיר לה טובה. אני מאחל לכל חייל או חיילת, גם לילדיי, שהמפקדת שאחריה הם ילכו תהיה סגן-אלוף אור בן יהודה. תודה רבה.
226 מילים של חילי טרופר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.