קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
גברתי היושבת בראש, שבנו, מספר חברי כנסת, מהלוויה של מורה, מנטור, איש מופת שהיה בבית הזה, חבר הכנסת אלי אלאלוף. ראיתי, איימן, שניגשת לרעייתו ונישקת אותה. זה היה משהו מאוד מיוחד. ומירב נאמה נאום מרגש, כבת טיפוחיו בראשית דרכה, כיזמת חברתית. המון דברים נאמרו ועליהם אני לא רוצה לחזור. גם כתבתי את זה בפוסט.
- - שגדלות מעשיו השפיעה על מאות אלפי ישראלים, גם בגיל הרך, גם נוער בסיכון, גם נשים נפגעות, גם סטודנטים, גם קהילות, גם בינוי, גם מאבק בעוני בכל דרכיו.
אני רוצה לדבר על הגאונות האישית והחברתית של אלי אלאלוף, כפי שהוא ידע לבצע פרויקטים – את זה אנחנו יכולים ללמוד ממנו, לנסות לקחת. עיקרון אחד שאלי טבע בקרן סקט"א- רש"י – הוא היה בחוץ לארץ, פגש את משפחת לוון, גוסטב לוון, מיזג שתי קרנות ואמר: אחת, אנחנו לא נפעל בקטן, אנחנו נהיה נועזים. נבוא לשנות מדיניות חברתית וכלכלית במדינת ישראל, לא פרויקטים קטנים; לשנות את פני המדינה, למשל, להקים רשת של בתי ספר. יש לקרן רש"י את דרכא, רשת בת עשר שנים, פחות, כבר עם עשרות אלפי תלמידים. זה לחשוב בגדול.
שתיים, שותפויות – יש לי צוות שיודע לבצע, יש קהילות אמריקאיות שרוצות להשקיע, אני אהיה המבצע. אני אמנף את הכסף שלי כקרן ונביא כספים של מי שאין לו יכולת ביצוע. וככה השקיעו בו על כל שקל – חמישה שקלים. הוא היה כתובת להמון קרנות.
העיקרון השלישי של אלי הוא: אני לא לבד, אני עם הממשלה. אני מתחיל בלי הממשלה, אבל אני מכניס את הממשלה לרעיון. אפשר לראות את זה בפרויקט ההזנה בבתי ספר, פרויקט שפעל בשנות השישים והשבעים, נרצח בשנות השמונים עם המשבר הכלכלי והניו-דיל הכלכלי של ישראל באינפלציה של 1985.
ואלי אמר בשנות ה-90: למה אין הזנה בבתי ספר? ילד שלא אוכל זה על הפנים. בוא, אני מתחיל להאכיל כמה אלפי ילדים. מימון מלא של קרן רש"י. הולך לממשלה: תני לי 30%; הולך לעירייה: תני לי 30%; הולך להורים שיכולים: תנו 30%; מי שלא יכול, שלא ישלם. מי שיכול לשלם, אם האוכל עולה 15 שקלים ליום – ההורה ייתן 5 שקלים. 30% ועוד 30% ועוד 30% – 90%. ממימון מלא. היום יש פרויקט הזנה בבתי ספר – אם לא מאות אלפי ילדים בישראל אוכלים בבתי ספר בזכות אלי אלאלוף, במימון מדינה, רשויות מקומיות, ההורים ובניהול של קרן רש"י, כמעט ללא מימון. היכולת להכניס – אני רוצה אולי עוד כמה - - -
כן, אני רוצה לדבר על דרכי הפעולה שלו. תבדקו מי ההנהגה של קרן רש"י. אלמליח, מנהל כספים מדימונה, בחור מהציונות הדתית, בנו של הרב הראשי של דימונה אלמליח; מרדכי כהן, מרוקאי מחצור הגלילית. ככה תראי את כל ההנהגה של קרן רש"י, בני הפריפריה, מנכ"לים של עמותות. יהודה חניבד מירוחם אמר: אני אקח את אלה שחושבים שהם לא יודעים לנהל ואני אעשה איתם את הקרן המובילה בישראל. הם ידעו אנגלית, ידעו אסטרטגיה וידעו לעשות אקסלים, והקרן הזאת השקיעה – מה אתה אומר?
תודה, אבל אני אגיד לך שאלי נתן לי את המתנה הכי גדולה לירוחם. קודם כול, הוא האמין בי. הוא הכיר אותי כיזם חברתי, כמי שהקים עמותה, ואמר לי: רוץ להיות ראש עיר. היום רוביק דנילוביץ' אמר לו בהספד – דקה-שתיים, זה מיוחד, חבר כנסת. גם כשאני אמות תוסיפי שתי דקות למי שידבר עליי, בסדר?
דיאלנה, אלמליח. אז הוא בא ואמר: מיכאל, אני בא איתך לירוחם. הוא אמר לרוביק דנילוביץ' כסגן: הגיע זמנך להיות ראש עיר, ולי הוא אמר: הגיע זמנך, ואני אעזור לך. הוא הביא לי שני אחים נפלאים, את האחים סאם וג'ימי פינטו, שהשקיעו בירוחם עשרות מיליונים והשקיעו גם בפיתוח הכלכלי. יש לנו מלון בבעלות הקהילה. שמו שם 6 מיליון. הקימו כרם, ויין יוצא מירוחם, יקב פינטו. את כל המתנות האלה קיבלנו מאלי אלאלוף. אפשר עוד לדבר עליו המון-המון, ואני גם פועל עכשיו שייכתב ספר שמספר את הסיפור שלו, כי האדם הזה בענווה שלו מעולם לא עסק בלכתוב את סיפור חייו. סיפור חייו, ראוי שייכתב, ואני מקווה שתהיה לנו הזכות יום אחד, כולנו כחברי כנסת, לקבל את הספר הזה. תודה רבה.
639 מילים של מיכאל מרדכי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.