קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושבת-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, היום נפרדנו מבן אדם יקר, אלי אלאלוף. בן אדם, בן אדם ערכי. כשהיינו פה ביחד בכנסת ונשאלתי: מי חבר הכנסת שאתה מרגיש איתו הכי טוב ולא מהסיעה שלך – עניתי הישר: אלי אלאלוף.
מיכאל ביטון דיבר עליו. אני רוצה להוסיף שהוא דיבר בהרבה רגש על יחסי ערבים–יהודים במרוקו, בהרבה רגש. והוא כל כך רצה שהיחסים בין ערבים ויהודים פה, בתוך מדינת ישראל, יהיו יחסים טובים כמו שהיו במרוקו. הבן אדם, התחברתי אליו, אהבתי אותו, הערכתי אותו. היום השתתפתי בלוויה בשביל לחלוק כבוד אחרון לבן אדם ערכי.
סגלוביץ', אני גם כך אדבר אליך. אני מעריך אותך מאוד, ואני יודע שיש בינינו פערים, יש ויכוח בינינו, יש אי-הסכמות, אבל אני רואה את הבן אדם שבתוכך. את המילים שדיברת על הפשיעה עכשיו – ואתה עבדת ונאבקת נגד הפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית. אבל את המילים הללו, הפשוטות – למה לא כולם מדברים אותו דבר? זה לא עניין של מהות המדינה, הגדרת המדינה, סוגיות לאומיות. לא. זה חיי בני אדם. חיי בני אדם. למה שלא כל אחד יעמוד פה ויגיד בנושא הזה, בנושא הזה של הפשיעה, בנושא הזה: אנחנו מבינים שהמדינה צריכה להיאבק נגד זה. לא יכול להיות שיש ארגוני פשע מאורגן. לא יכול להיות שמאות אלפי כלי נשק מגיעים מבסיסי צבא לידי אזרחים. לא יכול להיות. אללה ירחמו, אלי אלאלוף.
213 מילים של איימן עודה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.