קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
גברתי היושבת-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, את מה שיש לנו להגיד על התקציב הזה אנחנו אומרים בוועדות. כמעט בכל ועדה יש שם הזדמנות להילחם בתקציב הנורא הזה, שאין בו שום בשורה חוץ מסיסמאות נבובות של שר האוצר. צר לי, אני לא מדבר בשפה הזאת, אבל ככל שאתה מעמיק בתקציב הזה ובחוק ההסדרים, אתה חש את זה.
אני רוצה להצטרף למילים החמות שנאמרו כאן לזכרו של אלי אלאלוף. גם אני השתתפתי היום בלוויה של האיש – הענק בדורו, כך אני קורא לאיש הזה – שאני מכיר אותו מאז תחילת צעדיי במערכת החינוך הישראלית. הוא היה מגיע כמלאך מושיע, מנכ"ל רש"י, וכמעט כל דבר שרק הצעת לפניו, הוא לקח אותו כמנחה קדושה. הוא עשה הכול כדי שאנחנו, כל החולמים הצעירים בפריפריה, נצליח. הבנו שהתלמידים והתלמידות שלנו יצליחו רק אם ניתן להם את הצ'אנס. הוא היה מנוע שעמד מאחורינו.
לימים כשר הרווחה, כשהוא כבר פרש מקרן רש"י, התקשרתי ואמרתי לו: אלי, בוא תעזור לי במשימה לכתוב דוח על העוני. ולא היה צריך יותר מיום – הוא אמר: אני אתן לך תשובה בערב. והוא עשה את זה. הוא כתב את אחד הדוחות שהפך להיות האורים והתומים של כל הממשלות כדי לטפל בעוני. ממש בעבודה סדורה, הוכחנו מעל לכל ספק שכדי לטפל בעוני צריך בריאות, וצריך שיכון, וצריך חינוך, וצריך אטמוספירה קהילתית וכו' וכו'. הוא עשה את זה. באמת, איש ענק בדורו. אנחנו כבר מתגעגעים לאיש הטוב הזה.
עכשיו דווקא בהקשר, להבדיל אלף אלפי הבדלות, אני כן רוצה, ברשותך, דקה כדי לדבר על אמירה מאוד בזויה בעיניי. לא ציפיתי, אני חייב להגיד לכם, לא ציפיתי שרמטכ"ל וראש ממשלה לשעבר יגיד את המשפט הזה: בגלי העלייה הראשונים, המדינה לקחה כל מי שבא, כולל עולים מצפון אפריקה - -
- - ומדינות ערב מתוך צורך להציל אנשים. לא היה לנו מקום להיות בררנים. כעת אפשר להיות סלקטיביים ולהביא עולים איכותיים, לשלוט באיכות העולים.
אהוד ברק, אם אתה שומע אותי: הערצתי את החייל שבך, את המנהיג שבך, את היותך ראש ממשלה. אני עד היום מקשיב לך רוב קשב. הדברים האלה שנאמרו מפיך – ראוי שאתה תעמוד בכל במה ותבהיר ותתנצל עליהם. אם את הוריי, שהיו בעלייה הזאת, העלו כי אין ברירה – זו בושה וחרפה שאתה אומר את זה. לא שלא היו כמוך; היו כמוך. כשמעיינים, אז דיברו על להתיך את העולים ולהוציא מהם את הסיגים, אבל כשהבינו מה העוצמות של העולים, ידעו להתנצל. אני משער שבצוותים שלך בסיירת מטכ"ל ובצנחנים ובכל מקום שפיקדת היו גם ילדים של העולים האלה. היה בן חמו הצנחן מדימונה, זיכרונו לברכה. מעניין, מה אמרת לחייל כזה? איך התייחסת להוריו?
ראוי שנזכיר את זה מעל במת הכנסת, וחשוב שנזכיר את זה מעל במת הכנסת כי דווקא בתקופה הזאת של השסע, שיש מי שמלבה אותו, אנחנו צריכים להוקיע מקרבנו כל אמירה שכזאת. תודה רבה, גברתי.
441 מילים של מאיר כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.