קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, ממשלת בנט-לפיד-עבאס רצתה לבצע רפורמה במערך הכשרות הממלכתי, והכניסה אותה, את הרפורמה, לחוק ההסדרים, כי בחבילה אחת עם חוק התקציב זה הכי קל – יש משמעת קואליציונית, אין דיונים, חרב ההליכה לבחירות מעל הראש. כל חבריי שהיו בקואליציה יחד איתי, גברתי היושבת-ראש, נלחמנו בחירוף נפש כנגד היוזמה הזאת. לא הצלחנו. זה בסוף עבר – הרפורמה במערך הכשרות לדאבוננו עברה בתוך חוק ההסדרים.
מה שקורה עכשיו עם שר האוצר הנוכחי זה בדיוק אותו דבר. שר האוצר רוצה להעביר את רפורמת החלב. זה חוק שנוגע לתקציב? לא. זו רפורמה מבנית מרחיקת לכת? כן. אז מן הראוי היה שהיא תעבור בהליך חקיקה רגיל של הכנסת, כולל דיונים במליאה, בוועדות, ללא לחץ זמן ודדליין של העברת התקציב. אבל הממשלה ושר האוצר בוחרים לעקר את עבודת הכנסת, ולהשתמש בה בעזרת השוט של המשמעת הקואליציונית כדי להעביר על הדרך גם את הרפורמה הזאת. כמובן שיועמ"שית הכנסת שגית אפיק אמרה בצורה ברורה את המובן מאליו – שרפורמות מהסוג הזה, אין להן השפעות ישירות על הכנסות והוצאות המדינה, ולא אמורות להיכלל בחוק ההסדרים. אז אמרה. בשביל זה יש את המשמעת הקואליציונית על ראשה של ועדת הכנסת, שאישרה להעביר את הרפורמה במשק החלב – לוועדה של מי? של חבר כנסת מהסיעה של שר האוצר. למה? כי שר האוצר מאיים ללכת לבחירות.
אז שר האוצר שולף את האיום בהקדמת הבחירות בחודשיים על הרפורמה במשק החלב, אבל על המהות של המדינה, על הנשמה של המדינה, על הזהות היהודית של המדינה, לא ולא. כשהעליתי כאן להצבעה את ביטול סעיף הנכד בחוק השבות – נושא שמופיע גם בהסכם הקואליציוני של סיעת הציונות הדתית – שר האוצר לא איים להפיל את הממשלה אם הצעת החוק הזאת לא תעבור. להפך, הוא וחבריו לסיעה בחרו להיעדר מהמליאה. כשהעליתי כאן להצבעה את הצעת החוק מיהו יהודי במרשם האוכלוסין, זה לא היה מספיק חשוב כדי שהוא יאיים להפיל את הממשלה אם הצעת החוק לא תעבור. להפך, הוא וחבריו לסיעה בחרו להיעדר מהמליאה. אבל רפורמת החלב? על זה הוא מאיים עלינו בהקדמת הבחירות?
חבריי מהקואליציה, הפרתם את האיזון שבין הרשויות והפכתם את הכנסת לבובה על חוט בידי הממשלה. תגידו, אז מה בעצם ההבדל ביניכם לבין הממשלה הקודמת מבחינת הזהות היהודית של המדינה? תודה רבה.
349 מילים של אבי מעוז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.