קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת – אני רוצה לברך את חברי הקואליציה. באמת הצלחתם לייצר פה תפיסה פוליטית חדשה, ממש המצאה ישראלית: מנהיגות ללא מנהיג, אחריות ללא אחראי. המצאה יפה. שמעתי את השרה עידית סילמן בריאיון, והיא סיפרה בלהט איך חמאס חפר מנהרות מתחת לאף שלנו במשך עשרות שנים. אבל אז, כששאלו אותה את השאלה המתבקשת: מי היה ראש הממשלה בזמן שחפרו פה עיר תחתית? אז היא ענתה בשיא הטבעיות: מה זה משנה? זה בנימין נתניהו, אבל מה זה קשור? באמת מה זה קשור, עידית? מה זה קשור? ממתי לראש הממשלה יש בכלל קשר למה שקורה במדינה שלו?
הרי כולנו יודעים שראש הממשלה הוא בסך הכול עוד אזרח מן השורה בישראל, לא מישהו עם סמכות מיוחדת. ואם זה לא מספיק, הגיע חבר הכנסת ניסים ואטורי. הוא הסביר לנו שלא היו מספיק פצצות במלחמה, שאין תחמושת, שחיילים נשארו בלי גיבוי אווירי, כי אנחנו תלויים באמריקאים במקום לייצר לבד. יפה. אבל כששאלו אותו: רגע, חבר הכנסת הנכבד, מי עמד מאחורי כל המערך הזה? מי עמד בראש המערכת בזמן המחדל העצום הזה שאתה מתאר? מי הזניח את התחמושת? פתאום התשובה השתנתה: די כבר עם הבולשיט הזה. כל הזמן אתם חוזרים לבנימין נתניהו.
הבנתם, חברי הכנסת? כשמצליחים בתקיפה באיראן זה נתניהו. זה הוא שהנחה, זה הוא שיזם, לא אף אחד אחר. גאון, וצריך לתת לו את הקרדיט על ההצלחה. אבל כשחסרים פגזים – די עם הבולשיט. כשחופרים מנהרות מוות מתחת ליישובי הדרום – מה הוא קשור? כשאלפי ישראלים נרצחים במיטותיהם ונחטפים לעזה – לא העבירו לו מספיק מידע.
חבריי חברי הכנסת, התרגלנו להנהגה של טרמפיסטים, אנשים שיושבים במושב הנהג של המדינה ומחזיקים בתארים ובסמכויות, נהנים מלשכות ונהגים, אבל ברגע שיש תאונה – הם בכלל היו במושב האחורי; הם לא ידעו, הם אפילו לא מכירים את הנהג. אני מציע לחבריי בקואליציה, תגידו לאיש הזה שאתם כל כך מעריצים שאי-אפשר להיות מר ביטחון על שלטי חוצות ולהפוך למר "לא ידעתי" כשקורה כאן המחדל הכי גדול שקרה בתולדות המדינה.
אם זה לא משנה מי ראש הממשלה, אז למה אתם פה? למה הוא בתפקידו? לכו הביתה. תנו לאנשים שמוכנים להחזיק בהגה וגם להישיר מבט לאזרחים כשקורה אסון ולהגיד להם: אני אחראי. כי לעם ישראל, גברתי היושבת-ראש, משנה מאוד מי עומד בראשו, והוא יגיד את דברו בקלפי ממש-ממש בקרוב. תודה רבה, גברתי.
367 מילים של איתן גינזבורג. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.